ירושלמי סנהדרין ז ב
<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ז · הלכה ב | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ב משנה[עריכה]
מצות הנשרפין היו משקעין אותו בזבל עד ארכבותיו ונותנין סודרין קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שהוא פותח את פיו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו והיא יורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו רבי יהודה אומר אף הוא אם מת בידם לא היו מקיימין בו מצות שריפה אלא פותחין את פיו בצבת שלא בטובתו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו והיא יורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו אמר רבי ליעזר בי רבי צדוק מעשה בבת כהן שזינתה והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה אמרו לו מפני שלא היה בית דין שבאותה שעה בקי
הלכה ב גמרא[עריכה]
ויתן קשה בפני עצמו אמר שלא ימות שכן מצאנו שבשעה שסתם חזקיה את מוצא מימי גיחון העליון במנים דקים סתמן ר קריספא בשם רבי יוחנן בפתילה של בעץ היא מתניתא מהו בפתילה של בעץ רבנין דקיסרין אמרין אבר וקסטיטיריון מעורבין אמר רבי יוסי בי רבי בון אתיא כמאן דמר מדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ברם כמאן דמר יורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו בפתילה של נפט היא מתניתא תני קודם לארבעים שנה עד שלא חרב בית המקדש ניטלו דיני נפשות מישראל בימי רבי שמעון בן יוחי ניטלו דיני ממונות מישראל אמר רבי שמעון בן יוחי בריך רחמנא דלי נא חכים מידון אמר רבי לעזר בי ר צדוק תינוק הייתי ורוכב על כתיפו דאבא וראיתי בת כהן שזינת והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה אמרו לו תינוק היית ואין עדות לתינוק כד חמא דלא מילתא לא היה פחות מבן עשר שנין כד היה מהלך עם רבו לא הוה פחות מן תלתין שנין דלית אורחא דגברא רבא מהלך עם בר נש פחות מתלתין שנין ותני כן אמר רבי מעשה שהייתי אני בא ור לעזר בי ר צדוק מבית שיריון ואכלנו תאנים וענבים עראי חוץ לסוכה