ירושלמי סוכה דף כב ב
<< · ירושלמי סוכה · דף כב ב · >>
על דעתהון דאילין רבנן למה אינו דוחה משום שאינו מחוור. והא כתיב (מ"א, א) והעם מחללים בחללים בשמחת שלמה הכתוב מדבר. רבי יונה בשם רבי בא בר ממל (ישעיהו, ל) ושמחת לבב כהולך בחליל כל זמן שהחליל נוהג ההלל נוהג. רבי יוסי בי רבי בון בשם ר' בא בר ממל למה קורן את ההלל כל שבעת ימי החג כנגד הלולב שהוא מתחדש כל שבעה. ולמה מן כל אילין מילייא חליל. תנינן שזה לקיצי' וזה לקיצן וזה חביב וזה חביב ותלו חביב בחביב. ובעצרת אומר לו הילך מצה הילך חמץ. אית תניי תני הילך חמץ הילך מצה מ"ד הילך מצה שהוא חביב מ"ד הילך חמץ שהוא תדיר. א"ר יהושע בן לוי למה נקרא שמה בית שואבה שמשם שואבים רוח הקודש על שם (ישעיהו, יב) ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. דלמא רבי לוי ויהודה בר נחמן הוון נסבין תרתין סילעין מיעול מצמתא קהלא קומי רבי יוחנן עאל רבי לוי ודרש יונה בן אמיתי מאשר היה דכתיב (שופטים, א) אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון. וכתיב (מ"א, יז) קום לך צרפתה אשר לצידון. עאל רבי יוחנן ודרש יונה בן אמיתי מזבולן היה דכתיב (יהושע, יט) ויעל הגורל השלישי לבני זבולן למשפחתם וכתיב (שם) ומשם עבר קדמה מזרחה גתה חפר עצה קצין. וכתיב (מ"ב, יד) כדבר ה' אלהי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמיתי הנביא אשר מגת החפר. בשובתא חורייתא א"ר לוי ליהודה בר נחמן סב לך אילין תרתין סילעיא ועול מצמצא קהלא קומי ר' יוחנן. עאל ואמר קומיהון יפה לימדנו רבי יוחנן אמו מאשר ואביו מזבולן. (בראשית, מט) וירכתו על צידון. ירך שיצא ממנה מצידון היה וכתיב (יונה, א) וירד יפו. לא צורכא דילא וירד עכו. א"ר יונה יונה בן אמיתי מעולי רגלים היה ונכנס לשמחת בית השואבה ושרת עליו רוח הקודש ללמדך שאין רוח הקדש שורה אלא על לב שמח מ"ט (מ"ב, ג) והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלהים. א"ר בנימין בר לוי והיה
עין משפט
4 ה_ד מיי' פ"ז מהל' יסודי התורה הלכה ד':