ירושלמי סוטה ט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק ט · הלכה ט | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ט משנה[עריכה]

משרבו המנאפין פסקו המים המאררים ורבי יוחנן בן זכיי הפסיקן שנאמר (הושע ד) לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה וגו'.

הלכה ט גמרא[עריכה]

דכתיב (הושע ד) כי הם עם הזונות יפרדו. וכתיב (במדבר ו) והיתה האשה לאלה בקרב עמה. בזמן שעמה שלום. לא בזמן שעמה פרוצים. ונקה האיש מעון. אימתי האשה נושא את עוונה בזמן שהאיש נקי מעון.