ירושלמי נדרים ה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק ה · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ד משנה[עריכה]

הרי אני עליך חרם המודר אסור הרי את עלי חרם הנודר אסור הרי אני עליך ואת עלי שניהם אסורין ושניהן מותרין בדבר של עולי בבל ואסורים בדבר של אותה העיר

הלכה ד גמרא[עריכה]

קונם שאיני נהנה לך לנשאל לו עליך נשאל על הראשון ואינו נשאל על השני אית תניי תני נשאל בין על הראשון בין על השני שמואל בריה דר' יוסף בי רבי בון אמר כמאן דאמר לאחר האיסור ברם כמ"ד לאחר הנדר נדר שבטל מקצתו בטל כולו הנודר מבני העיר ובא אחר וישב שם שלשים יום מותר בו מיושבי העיר ובא אחר וישב שם שלשים יום אסור בו קונם הנייתי על בני עירי אינו נשאל לזקן שיש שם הניית בני עירי עלי נשאל לזקן שיש שם אית תניי תני אפילו על קדמייתא נשאל שאינו כמיפר נדרי עצמו נדר של רבים אין לו היתר הנודר ברבים אין לו היתר הנודר הנייה מחבירו בפניו לא ישאל לו אלא בפניו שלא בפניו נשאלין לו בין בפניו בין שלא בפניו רבי יוחנן אמר מפני הבושה ר' יהושע בן לוי אמר מפני החשד ואתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא דתני יום הכיפורים צריך לפרוט את מעשיו דברי רבי יודה בן בתירה רבי עקיבה אומר אינו צריך לפרוט את החטא אית תניי תני צריך לפרוט את הנדר אית תניי תני אינו צריך לפרוט את הנדר חד בר נש נדר דלא מרווחא אתא לגבי רבי יודן בר שלום אמר ליה ממאי אישתבעת אמר ליה דלא מרווחא אמר ליה רבי יודן וכן בר נש עביד דילמא בקביוסטיסא אמר ברוך שבחר בתורה ובחכמים שאמרו צריך לפרוט את הנדר