לדלג לתוכן

ירושלמי מעשר שני ג ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת מעשר שני · פרק ג · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ו משנה

[עריכה]

הלקוח בכסף מעשר שנטמא ייפדה רבי יהודה אומר יקבר אמרו לו לרבי יהודה מה אם מעשר שני עצמו שניטמא הרי זה נפדה הלקוח בכסף מעשר שניטמא אינו דין שייפדה אמר להן לא אם אמרתם במעשר שני עצמו שכן הוא נפדה בטהור ובריחוק מקום תאמרו בלקוח מכסף מעשר שאינו נפדה בטהור ובריחוק מקום צבי שלקחו בכסף מעשר ומת יקבר על ידי עורו רבי שמעון אומר ייפדה לקחו חי ושחטו ונטמא ייפדה רבי יוסי אומר יקבר לקחו שחוט ונטמא הרי הוא לו כפירות המשאיל קנקן למעשר שני אעפ"י שגפן לא קנה מעשר זלף לתוכן סתם עד שלא גפן עולות באחד ומאה משגפן מקדשות בכל שהן עד שלא גפן תורם מאחת על הכל משגפן תורם מכל אחת ואחת ב"ש אומרים מפתח ומערב לגת וב"ה אומרים מפתח ואינו צריך לערות במה דברים אמורים במקום שדרכן לימכור סתומות סתומות אבל במקום שדרכן לימכר פתוחות לא יצא קנקן לחולין ואם רצה להחמיר על עצמו למכור במדיה יצא קנקן לחולין רבי שמעון אומר אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקניה יצא קנקן לחולין

הלכה ו גמרא

[עריכה]

מה טעמא דרבי יודה כסף ראשון ולא כסף שני אלא מן מה דאינון מתיבין ליה מקל וחומר הוא מותיב לון מק"ו רבי יוסי בשם רבי יוחנן צבי עשו אותו כקדשי בדק הבית לטעון העמדה והערה רבי ירמיה בעי קומי ר' זעירה בהמה טמאה מהו שתיטען העמדה והערכה אמר ליה אילולי דאמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן חיה טהורה אינה טעונה העמדה והערכה בהמה טמאה לא א"ר הילא ותני כן (ויקרא כד) ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך מה בהמה טמאה מיוחדת ששוה שעת פדיונה לשעתה קדישה אף אני ארבה את המתה ששוה שעת פדיונה לשעת הקדישה ומוציא את שאמר הרי זה הקדש ומתה שלא שוות שעת פדיונה לשעת הקדישה אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן חמורה מועלין בה ובחלבה וחלב לאו כמיתה היא וכל שהוא טעון פדיון מועלין בו אין תיפתריניה לשם הילכות מיתה לא יכיל דתנינן חמורה א"ר חנינא קומי רבי מנא תיפתר כר' שמעון דרבי שמעון אמר קדשי בדק הבית אין טעונין העמדה והערה אמר ליה אין כרבי שמעון למה לי חמורה אפילו שאר שאר כל בהמה א"ר זעירא אמרה תורה פורטיהו במקדש וכונסיהו בגבולין מה במקדש יצא קנקן לחולין אף בגבולין נתפס קנקן מעשר רבי חייא בשם רבי יוחנן כיני מתניתא אם עד שלא גפן קרא שם לא קנה מעשר קנקן משגפן קרא שם קנה מעשר קנקן עד שלא גפן קרא שם עולות באחד ומאה אם משגפן קרא שם מקדשות כל שהן אם עד שלא גפן קרא שם תורם מאחד על הכל משגפן קרא שם תורם מכל אחד ואחד במה דברים אמורים בשל יין אבל בשל שמן בין עד שלא גפן בין משגפן לא קנה מעשר קנקן בין עד שלא גפן בין משגפן עולות באחד ומאה בין עד שלא גפן בין משגפן תורם מאחד על הכל אמר רבי חנניא וקשיא על דבית שמאי מה בינה לחמשה שקין בגורן אילו חמשה שקין בגורן שמא אין תורמין ומעשרין מזה על זה רבי יהושע בן לוי אמר על הראשונה הושבה רבי בא אמר על השנייה אם רוב רביעית חולין יש לי בחבית זו יצא קנקן לחולין רבי חייא בשם רב יוחנן מתניתא אמרה כן רבי שמעון אומר אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנה יצא קנקן לחולין