ירושלמי כלאים ט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת כלאים · פרק ט · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ה משנה[עריכה]

אין אסור משום כלאים אלא טווי ואריג שנאמר לא תלבש שעטנז דבר שהוא שוע טווי וגוז ר"ש בן אלעזר אומר נלוז ומליז את אביו שבשמים עליו הלבדין אסורין מפני שהן שועין פיף של צמר בשל פשתן אסור מפני שהן חוזרין באריג רבי יוסי אומר משיחות של אריג אסורות מפני שהוא מולל עד שלא קושר לא יקשור סרט של צמר בשל פשתן לחגור בו את מתניו אף על פי שהרצועה באמצע אותות הגרדים ואותות הכובסין אסורות משום כלאים

הלכה ה גמרא[עריכה]

נתני שעז ולא נתני טני אילו תנינן שעז ולא תנינן טני הוינן אמרין הא טווי מותר מתניתא לא אמרה כן אלא אין אסור משום כלאים אלא טווי ואריג ניתני שעט ולא ניתני נוז אילו תנינן שעט ולא תנינן נוז הוינן אמרין הא לנוז מותר מתניתא לא אמרה כן אלא פיף של צמר בשל פשתן אסור מפני שהן חוזרין לאריג ניתני טנז ולא ניתני שע אילו תנינן טנז ולא תנינן שע הוינן אמרין הא שע מותר מתניתא לא אמרה כן אלא הלבדין אסורין מפני שהן שועין משיחות של ארגמן אסורות אית תניי תני מותרות מאן דאמר אסורות כגון אילין טרסייה דהוא מכפת ביה מאן דאמר מותרות דהוא שנץ גרמיה והיא נחתא לה