ירושלמי יומא ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ד · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף כב עמוד ב[עריכה]

מתניתין בכל יום חותה בשל כסף ומערה לתוך של זהב והיום חותה בשל זהב ובה היום מכניס בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה לתוך של ג' קבין והיום חותה בשל ג' קבין ובה היה מכניס ר' יוסי אומר בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך שלשת קבין והיום חותה בשלשת קבין ובה היה מכניס בכל יום היתה כבידה והיום קלה בכל יום היתה ידה קצרה והיום ארוכה בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום דברי רבי מנחם:

גמרא כיי דתנינן תמן נתפזר ממנה כקב גחלים היה מכבדן לאמה ובשבת כופין עליו פסכתר. בכל יום היתה כבידה והיום קלה שלא לייגעו בכל יום היתה ידה קצרה והיום ארוכה שלא לייגעו בכל יום לא היה בה אמה גמודה והיום היה בה אחמה ומחצה כדי שתהא הזרוע מסייעת בכל יום לא היה בה נרתיק והיום היה בה נרתיק כדי שלא תכבה ואינו חוצץ א"ר יוסי בי רבי בון קובעו במסמר. שבעה זהבים הן זהב טוב זהב טהור זהב סגור זהב מופז זהב מזוקק זהב שחוט זהב פרויים זהב טוב כמשמעו (בראשית ה) וזהב בארץ ההיא טוב א"ר יצחק טיבוי דו בבייתיה טיבו דו בלוויתיה זהב טהור שמכניסין אותו לאור ואינו חסר כלום ואתייא כדתני מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר והיתה יתירה דינר זהב וכניסוה לכור שמונים פעם ולא חסרה כלום ויאות עד דלא יקום על ברריה הוא חסר סגין מן דו קיים על ברריה לא חסר כלום זהב סגור שהיה מכסיף בעד כל הזהבים שהיו שם א"ר שמואל בר רב יצחק כתיב (דברי הימים א כט) ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבית וכתיב ואת כל הבית צפה זהב ואת אמר אבן אלא שהיה מכסיף בעד כל הזהבים שהיו שם מופז רבי פטרוקי אחוה דרבי דרוסא בשם רבי בא בר בינה

דף כג עמוד א[עריכה]

דומה לאש מצתת בגפרית אמר רבי אבין לשם מקומו הוא נקרא זהב מאופז זהב מזוקק שהיו מחתכין אותו כזתים וטחים אותו בצק ומאכילין אותן לנעמיות והן מסננות אותן ויש אומרים שהיו טומנין אותו בזבל שבעה שנים זהב שחוט שהיה נמשך כשעוה אדריינוס היה לו משקל ביצה דוקלטינוס היה לו משקל דינר גורדינון זהב פרויים ר"ש בן לקיש אמר אדום דומה לדמו של פר ויש אומרים זהב שהוא עושה פירות כיי דתנינן תמן וגפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל א"ר רבי אחא בר יצחק בשעה שבנה שלמה את בית המקדש צר כל מיני אילנות לתוכו ובשעה שהיו אלו שבחוץ עושין פירות היו אלו שבפנים עושין פירות הה"ד (ישעיהו לד) פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן וגו' אימתי יבשו א"ר יצחק חיננא בר יצחק בשעה שהעמיד מנשה צלם בהיכל יבשו דכתיב (נחום א) ופרח לבנון אמלל: