המעשרות: סימני כלב ושוטה פיו פתוחה רירו יורד אזניו סרוחות זנבו נתון בין שתי יריכותיו מהלך לצדדין והכלבין נובחין בו וי"א אף הוא נובח ואין קולו נשמע מה עיסקיה דהדין כלב שוטה רב ושמואל חד אמר רוח חזזית עולה עליו וחורנה אמר אשה עושה כשפים ובודקת בו גרמני עבדיה דר' יודן נשייא נשכו כלב שוטה והאכילו מחצר כבד שלו ולא נתרפא מימיו אל יאמר לך אדם שנשכו כלב שוטה וחיה שעקצו חוורבר וחיה שבעטתו פרדה וחיה ובלבד פרדה לבנה מניין שספק נפשות דוחה את השבת ר' אבהו בשם ר' יוחנן (שמות לא) אך את שבתתי תשמרו מיעוט אית דבעי מימר אמרה תורה חלל עליו שבת והוא יושב ומשמר שבתות הרבה רבי זעירא רבי חייא בשם רבי יוחנן מבוי שכולו עכו"ם וישראל אחד דר בתוכו ונפלו בו משפולת מפקחין עליו בשביל ישראל של שם עד איכן תרין אמורין חד אמר עד חוטמו וחורנה אמר עד טיבורו מאן דאמר עד חוטמו בהוא דהוה קיים ומאן דאמר עד טיבורו בהוא דהוה רבון תני הזריז משובח והנשאל מגונה והשואל הרי זה שופך דמים תני כל דבר שהוא של סכנה אין אומר יעשו דברים בעכו"ם ובקטנים אלא אפילו בגדולים בישראל מעשה שנפלה דליקה בחצירו של יוסי בן סמאי בשיחין וירדו בני קצרה של ציפורין לכבותו ולא הניח להן אמר הניחו לגבאי שיגבה את חובו מיד קשר עליו הענן וכיבהו ובמוצאי שבת שלח לכל אחד ואחד מהן סלע ולאיפרכוס שלהן חמשים דינר אמרו חכמים לא היה צריך לעשות כן חד נפתיי הוה מגיריה דר' יונה נופלת דליקתא במגירותיה דר' יונה אזל ההוא נפתייא בעי מטפתה ולא שבקיה ר' יונה א"ל בגדך מדלי א"ל אין ואישתיזב כולה ר' יודן דכפר אמי פרס גולתיה על גדישא ונורא ערקא מיניה:
מתניתין
חטאת ואשם ודאי מכפרין מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה התשובה מכפרת על עבירות הקלות על עשה ועל לא תעשה ועל החמורות הוא תולה עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר:
גמרא
תמן תנינן ועל זדון מקדש וקדשיו שעיר הנעשה בפנים וי"כ מכפר ועל שאר עבירות שבתורה קלות וחמורות זדונות ושגגות הודע ולא הודע עשה ולא תעשה כריתות ומיתות ב"ד שעיר המשתלח מכפר לא היא קלות עשה ולא תעשה לא היא חמורות כריתות ומיתות ב"ד רבי יודה אומר כיני מתני' הקלות והחמורות אותן הקלות בין שעשאן בזדון בין שלא עשאן בזדון אותן החמורות בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן אלו הן הקלות עשה ולא תעשה אלו הן החמורות כריתות ומיתות בית דין כשם שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על הזדונות ותולה על השגגות
