ירושלמי יומא דף ז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי יומא · דף ז ב · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


בו ביום נפגמה קרן המזבח ונתנו עליו גוש של מלח שלא יהא נראה כפגום שכל מזבח שאין לו קרן וסובב ויסוד פסול הוא בעון קומי ר' אבהו והא כתיב (ויקרא טז) וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו אפי' אותן שכתב בהן (יחזקאל א) ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד אמר לו בשעה שהוא נכנס כדרכו כתיב (ויקרא טז) והביא מבית לפרכת ונתן את הקטרת על האש לפני ה' שלא יתקן מבחוץ ויכניס מבפנים שהרי הצדוקין אומרים יתקן מבחוץ ויכניס אם לפני בשר ודם עושין כן קל וחומר לפני המקום ואומר (שם) כי בענן אראה על הכפרת אמרו להן חכמים והלא כבר נאמר (שם) ונתן אל הקטרת על האש לפני ה' אינו נותן אלא מבפנים אם כן למה נאמר כי בענן אראה על הכפרת מלמד שהוא נותן בה מעלה עשן ומניין שהוא נותן בה מעלה עשן ת"ל (שם) וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על הארון ולא ימות הא אם לא נתן בה מעלה עשן או שחיסר אחת מסממניה חייב מיתה ולא ימות הרי זה עונש כי בענן אראה על הכפרת הרי זה אזהרה אר"א בי ר"ש יכול עונש ואזהרה נאמרו קודם למיתת בני אהרן ת"ל (שם) אחרי מות שני בני אהרן אי אחרי מות שני בני אהרן יכול שניהן נאמרו אחר מיתת שני בני אהרן ת"ל כי בענן אראה על הכפרת הא כיצד אזהרה נאמרה קודם מיתת שני בני אהרן ועונש נאמר לאחר מיתת שני בני אהרן. א"ר זעירא כי בענן נראתי אין כתיב כאן אלא אראה מיכן שאין הקב"ה עונש אא"כ הזהיר:

מתניתין אם היה חכם דורש ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו אם רגיל לקרות קורא ואם לאו קורין לפניו ובמה קורין לפניו באיוב ובעזרא ובדברי הימים זכריה בן קבוטל אומר פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל:

גמרא

תני במשלי ובתילים מפני שטעמן מפיג את השינה כהנא שאל לרב מה ניתני קבוטר קבוטל והוה קאים מצלי וחוי ליה באצבעתיה צפר קבוטר:

מתניתין ביקש להתנמנם פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה ואומרים לו אישי כהן גדול עמוד והפג אחת על הרצפה ומעסיקין אותו עד שמגיע זמן השחיטה:

גמרא

רב חונא אמר באצבע צרדה בפה ור' יוחנן אמר באצבע צרדה ביד מתני' פליגא על ר' יוחנן בפה לא בנבל ולא בכינור פתר לה נעימה הנאמרת באצבע צרדה אומרת בפה לא בנבל ולא בכנור:

מתניתין בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר או בסמוך לו לפניו או מלאחריו וביום הכיפורים מחצות