ירושלמי יומא א ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק א · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף ז עמוד א[עריכה]

מתניתין מסרוהו זקני ב"ד לזקני כהונה הוליכוהו לעליית בית אבטינס השביעוהו ונפטרו והלכו להם אמרו לו אישי כהן גדול אנו שלוחי ב"ד ואת שלוחינו ושליח ב"ד משביעין אנו עליך במי ששיכן את שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך והוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין:

גמרא על גבי שער המים היתה וסמוך ללישכתו היתה הוא פורש ובוכה שנחשד והן פורשין ובוכין שצרכו לכך ולמה משביעין אותו מפני הבייתוסין שהיו אומרים יקטיר מבחוץ ויכניס מבפנים מעשה באחד שהקטיר מבחוץ והכניס מבפנים וכשיצא אמר לאביו אף ע"פ שהייתם דורשין כל ימיכם לא עשיתם עד שעמד אותו האיש ועשה אמר לו אע"פ שהיינו דורשין כל ימינו אבל כרצון חכמים היינו עושין תמיה אני אם יאריך אותו האיש ימים בעולם אמרו לא באו ימים קלין עד שמת וי"א יצא חוטמו מזנק תולעים וכמין פרסת עגל עלת בתוך מצחו אית דבעי מימר היא דפרה היא דסוכה היא דיום הכפורים ר' סימון לא אמר כן אלא אי דפרה ודסוכה חד ודכפורים חד או דפרה ודכפורים חד ודסוכה חד מ"ד לא באו ימים קלים עד שמת תלתיהון עבד מ"ד יצא חוטמו מזנק תולעים וכמין פרסת עגל יצאת מתוך מצחו כמ"ד אי דפרה ודסוכה חד ודכפורים חד או דפרה ודכפורים חד ודסוכה חד צווחה עליהן העזרה צאו מיכן בני עלי טימאתם בית אלהינו

דף ז עמוד ב[עריכה]

בו ביום נפגמה קרן המזבח ונתנו עליו גוש של מלח שלא יהא נראה כפגום שכל מזבח שאין לו קרן וסובב ויסוד פסול הוא בעון קומי ר' אבהו והא כתיב (ויקרא טז) וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו אפי' אותן שכתב בהן (יחזקאל א) ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד אמר לו בשעה שהוא נכנס כדרכו כתיב (ויקרא טז) והביא מבית לפרכת ונתן את הקטרת על האש לפני ה' שלא יתקן מבחוץ ויכניס מבפנים שהרי הצדוקין אומרים יתקן מבחוץ ויכניס אם לפני בשר ודם עושין כן קל וחומר לפני המקום ואומר (שם) כי בענן אראה על הכפרת אמרו להן חכמים והלא כבר נאמר (שם) ונתן אל הקטרת על האש לפני ה' אינו נותן אלא מבפנים אם כן למה נאמר כי בענן אראה על הכפרת מלמד שהוא נותן בה מעלה עשר ומניין שהוא נותן בה מעלה עשן ת"ל (שם) וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על הארון ולא ימות הא אם לא נתן בה מעלה עשן או שחיסר אחת מסממניה חייב מיתה ולא ימות הרי זה עונש כי בענן אראה על הכפרת הרי זה אזהרה אר"א בי ר"ש יכול עונש ואזהרה נאמרו קודם למיתת בני אהרן ת"ל (שם) אחרי מות שני בני אהרן אי אחרי מות שני בני אהרן יכול שניהן נאמרו אחר מיתת שני בני אהרן ת"ל כי בענן אראה על הכפרת הא כיצד אזהרה נאמרה קודם מיתת שני בני אהרן ועונש נאמר לאחר מיתת שני בני אהרן. א"ר זעירא כי בענן נראתי אין כתיב כאן אלא אראה מיכן שאין הקב"ה עונש אא"כ הזהיר: