ירושלמי יבמות ט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק ט · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנה[עריכה]

יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן מותרות לאילו ולאילו ואסורות לאילו ולאילו אילו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן כהן הדיוט שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול כשר שנשא כשירה ויש לו אח חלל ישראל שנשא ישראלית ויש לו אח ממזר ממזר שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן

הלכה א גמרא[עריכה]

רבי ניחא בר סבא בעא קומי רבי יונה למה לינשא ואפילו קידש למה לי אלמנה ואפילו בתולה ואילין אינון זו וצרה אית לי חורנין צרת סוטה מותרת לבעל ואסורה ליבם אחיו שבא על אחות חלוצתו מותרת לבעל ואסורה ליבם כשר שנשא כשירה ויש לו אח חלל מותרת לבעל ואסורה ליבם הדא מסייעא לרבי יונה דרבי יונה אמר לית כלליה דרבי כללין כשר שנשא כשירה ויש לו אח חלל מותרת לבעל ואסורה לייבם לא כן אמר ר' יוסי בי ר' בון בשם רב גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכהונה כיני מתניתא כשר שנשא כשירה ויש לו אח חלל ר' יוסי בי רבי בון בשם רב גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכהונה מאי טעמא כשירין הוזהרו על הפסולות ופסולים על הכשרות אבל לא פסולות על הכשירין ולא כשירות על הפסולין והתני (ויקרא כא) לא יקחו לא יקחו מלמד שהאשה מוזהרת על ידי האיש סברין מימר בכשירות על הפסולות ואינן בפסולות על הכשירים