ירושלמי יבמות ד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק ד · הלכה יב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה יב משנה[עריכה]

ארבעה אחין נשואין לארבעה נשים ומתו אם רצה הגדול שבהם מייבם את כולן הרשות בידו היה נשוי לשתי נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה היתה אחת כשירה ואחת פסולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מייבם מייבם לכשירה

הלכה יב גמרא[עריכה]

ארבעה מאחין כו' דלמא תלת עשר אחין הויין ומתין תרין עשר דלא בנין אתיון בעיון מתייבמה קומי רבי אמר ליה רבי איזיל ייבם אמר ליה לית בחיילי והם אומרות כל חדא וחדא אנא מזייננא ירחי אמר ומאן זיין ההוא ירחא דעיבורא אמר רבי אנא זייננא ירחא דעיבורא וצלי עליהון ואזלון להון בתר תלת שנין אתון טעינין תלתין ושיתא מיינוקין אתון וקמנו להן קומי דרתה דרבי סלקין ואמרין ליה לרע קרייא דמיינוקין בעיין מישאל בשלמא אודיק ר' מן כוותא וחמתון אמר לון מה עיסקיכון אמרין ליה אנן בעיין תיתין לן ההוא ירחא דעיבורא ויהיב להון ההוא ירחא דעיבורא כתיב (שמואל ב ו) וישב ארון יי עם עובד אדום בביתו שלשה חדשים ויברך יי וגו' במה בירכו בבנים הדא הוא דכתיב (דברי הימים א כו) כל אלה מבני עובד אדום המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבודה ששים וגו' דהוות כל חדא מינהן ילדה תריי בכל ירחא הא כיצד טמאה שבעה וטהרה ז' וילדת טמאה ז' וטהרה ז' וילדת שית עשר לכל ירח לתלתא ירחין הא ארבעין ותמניי' והוא אשתין הא חמשין וארבעה ותמנותיהון הא אשתין ותריי הדא היא דכתיב ששים ושנים לעובד אדום א"ר בא בר זבדא כתיב (דברים כה) ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל בית שהוא ניתר בחליצה אחת אף בביאה כן חליצה פוטר וביאה פוטר כמה דאת אמר בחליצה כן את אמר בביאה ומהו להערים וכי רבי טרפון אביהן של כל ישראל לא הערים קידש שלש מאות נשים בימי רעבון על מנת להאכילן בתרומה תמן אין כל אחת ואחת ראויה לוכל בתרומה ברם הכא כל אחד ואחד ראוי לייבם ר' יודן בי רבי ישמעאל עבדין ליה כן