ירושלמי יבמות ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק ב · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ד משנה[עריכה]

איסור מצוה שניות מדברי סופרים איסור קדושה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל ובת ישראל לממזר ולנתין

הלכה ד גמרא[עריכה]

איסור מצוה עריות מדברי סופרים מצוה מן התורה לשמוע את דברי סופרים ואיסור קדושה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט (ויקרא כא) וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב ואית דמחלפין אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט (ויקרא כו) אלה המצות וכל שם מצוה אחת ואיסור קדושה עריות מדברי סופרים אמר רבי יודה בן פזי ולמה סמך הכתוב פרשת עריות לפרשת קידושין ללמדך שכל מי שהוא פורש מן העריות נקרא קדוש שכן שונמית אומרת לאישה (מלכים ב ד) הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא אמר רבי יונה קדוש הוא ואין תלמידו קדוש רבי אבין אמר שלא הביט בה ורבנן אמרין שלא ראה טיפת קרי מימיו אמתיה דרבי שמואל בר רב יצחק אמרה מן יומי לא חמית מילה בישא על מנוי דמרי כתיב (שם) ויגש גיחזי להדפה מהו להדפה אמר רבי יוסי בן חנינה שנתן ידו בהוד שביופיה בין דדיה מניין לשניות רבי הונא אמר (ויקרא יח) האל קשות מיכן שיש למטה מהן ואלו הן השניות אם אביו אם אמו אשת אבי אביו ואשת אבי אמו אשת בן בנו ואשת בן בתו אשת אחי אמו ואשת אחי אביו מאמו תני רבי חנין אומר כולהון אין להן הפסק חוץ מאשת אבי אמו בר קפרא אמר כולהון יש להן הפסק דבר קפרא מוסיף אם אבי אמו ואם אבי אביו רב אמר כלת בנו יש לה הפסק מה פליג כלת בנו ממקום אחר באת רב אמר זרע היוצא ממנו אסור אמר רבי יוסי בי רבי בון טעם דרב אברהם אסור בכל נשי ישראל שרה אסורה בכל אנשי ישראל רב אמר זרע היוצא ממנו אסור אמר רבי יוסי בי רבי בון טעם דרב אברהם אסור בכל נשי ישראל שרה אסורה בכל אנשי ישראל רב אמר כל שאילו נקיבה מן התורה אסורה כיוצא בו זכר אשתו אסורה אחות אביו נקיבה אסורה אחי אביו זכר אשתו אסורה אחות אמו נקיבה אסורה אחי אמו זכר אשתו אסורה בת בנו נקיבה אסורה בן בנו זכר אשתו אסורה בת בתו נקיבה אסורה בן בתו זכר אשתו אסורה אמר ר' יעקב דרומייא קומי ר' יוסי אית לך אף תרתי אמו תורה אם אמו שנייה לה אסרו אם אביו מפני אם אמו אשת בנו תורה אשת בן בנו שנייה לה אסרו אשת בן בתו מפני אשת בן בנו א"ר מתנייא אית לך אף תרתי אשת אביו תורה אשת אבי אביו שנייה לה אסרו אשת אבי אמו מפני אשת אבי אביו אשת אחי אביו מאביו תורה אשת אחי אביו מאמו שנייה לה אסרו אשת אחי אמו מאמו מפני אשת אחי אביו מאמו רבי חונה שמע כולהון מן הדא קרייא (ויקרא יח) ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה זימה זימה לגזירה שוה מה למטן שלשה דורות אף למעלן שלשה דורות מה למטן בלא תעשה אף למעלן בלא תעשה מה למעלן דרך נישואין אף למטן דרך נישואין מה למעלן בשריפה אף למטן בשריפה מה למטן עשה בת זכר כבת נקיבה אף למעלן עשה אם זכר כאם נקיבה מה אית לך למימר אם חמיו ואם חמותו לא תהיה אם אביו כאם חמיו לא תהיה אם אמו כאם חמותו אסרו אשת אבי אביו מפני אם אביו אסרו אשת אבי אמו מפני אם אמו לא תהיה אשת בן בנו כבת בן אשתו לא תהי' אשת בן בתו כבת בת אשתו התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי והא מתניתא פליגא על רב מותר הוא אדם באשת חורגו ואסור בבתו אלא חורגתו שמא אינו אסור בה הרי חורגו זכר ואשתו מותרת רבי זריקן בשם רבי חנינה אשת חמיו אסורה מפני מראית העין אי תימר תורה הרי דוד שנשא רצפה בת איה שנאמר (שמואל ב יב) ואתנה לך את בית אדוניך ואת נשי אדוניך בחיקך רבי ירמיה בשם רבי לעזר שני חורגים שגדלו בבית אחד אסורין להינשא מפני מראית העין אתא עובדא קומי רבי חנינה בריה דרבי אבהו אמר יסבון באתר דלא חכמין להון תמן תנינן רבי יוסי אומר אם עבר הזקן ונשאה מה עבר עבר על דברי סופרים ר' יוסי בשם ר' אבהו שאל לר' יוחנן הדא אמרה שניות אין להן הפסק אמר ליה וכי שנייה לשניות שנינו לא שנייה לדברי תורה וכולהון משום כלת בנו רבי חזקיה בשם יונה רבי אבהו לא אמר כן אלא רבי לעזר שאל לרבי יוחנן שמנה שניות שנינו וזה הרי תשע וכולהון משום כלת בנו