ירושלמי חלה ג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת חלה · פרק ג · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנה[עריכה]

אוכלין עראי מן העיסה עד שתגלגל בחיטי' ותטמטם בשעורי' גילגלה בחטים ויטמטמה בשעורין האוכל ממנה חייב מיתה כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה ובלבד שיהא שם חמשת רבעים קמח

הלכה א גמרא[עריכה]

אוכלין עראי מן העיסה כו' אמר ר' חגיי לא שנו אלא עראי אבל קבע אסור מפני שהוא מערים לפוטרה מן החלה א"ר יוסי אי מן הדא לית שמע מינה כלום שאפילו שהוא נוטל ממנה שתים שלש מקרצות מכיון שהוא עתיד להחזירו לדבר שלא נגמרה מלאכתו מותר דא"ר יוסי בשם ר' זעירא בשם רבי ליעזר אף מה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו לדבר שלא נגמרה מלאכתו והדא אמרה מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה מפני שאינו יכול הא אם היה יכול לא בדא הדא אמרה שאסור לאדם לעשות עיסתו קבין ושאר כל הדברים את מהלך בהן אחר הטימטום עשה עיסה מן החטים ומן האורז אחר מי את מהלך אחר הגילגול או אחר הטימטום תני רבי הושעיה חלה כמין גבלול משתגלגל בחיטים ותטמטם בשעורים ר' לעזר בשם ר' הושעיה משתעשה גבלולין גבלולין מה ופליג כאן להלכה כאן לדבר תורה תני רבי יהודה בן בתירה אומר משתעשה מקרצות מקרצות מה טעמא דרבי יודה בן בתירה (במדבר טו) כתרומת גורן כן תרימו אותה מה תרומת גורן ניטלת מן הגמור אף זו ניטלת מן הגמור מעתה לכשתאפה ר' מתניה לא הוקשה לתרומת הגורן אלא למלאכת העירוס בלבד ר' יוסי בשם ר"ש בן לקיש דרבי עקיבה היא דתנינן תמן הנוטל חלה מן הקב רבי עקיבה אומר חלה וחכמים אומרים אינה חלה כלום א"ר עקיבה אלא לשעבר שמא בתחילה והכא בתחילה נן קיימין ר' יונה ר' חייה בשם ר"ש בן לקיש ירדו לה בשיטת ר"ע א"ר יוחנן דברי הכל היא כיון שהיא נותנת את המים זו היא ראשית עריסותיכם דתני מעשר טבל שנתערב בחולין אוסר כל שהוא אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו רבי לעזר בן ערך אומר יקרא שם לתרומת מעשר שבו ויעלה באחת ומאה רבי יעקב גבולייא בשם ר' חנינה הלכה כר"א בן ערך א"ר יוחנן ממה שלימדו את הכהנות הדא אמרה אין הלכה כר' לעזר בן ערך מה למדו את הכהונותה הרי זה חלה על העיסה הזאת ועל שאור המתערב בה ועלה קמח שנשתייר בה ועל הקרץ שניתן תחתיה לכשתעלה כולה גוש אחד הוקדש זה שבידי לשם חלה חוץ מן הטמא שבה ואמר הוא והטמא שבה ויעלה באחד ומאה רבי יונה אמר רבי שמואל קפודקיא וחד מן רבנין חד אמר כאן בשיש בו כדי להעלות וכאן בשאין בה כדי להעלות [וחרנא אמר] מכיון שהוא זקוק להעלות כמי שיש לו פרנסה ממקום אחר א"ר יוסי נראין דברים בערבי שבתות שזה מביאה וזה מביאה כמפריש מחיוב על חיוב אבל בחול תקנו בחלה שתהא ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף שמא מפטור על החיוב אמר ר' יונה לא מסתברא דלא בחול אבל בערב שבת צריכה לומר היא והטמא שבה למה עד שלא תעשה גוש אחד היא ניטלת לשום חלה משתעשה גוש אחד היא קדישה לשם חלה אם אומר את חוץ מן הטמא שבה נמצא טבל טמא מעורב בחלה מתוך שאת אומר היא והטמא שבה חולין טמאין הן לא מוטב להפריש מפטור על חיוב ולא יהא טבל טמא מעורב בחלה א"ר שמואל בר אבדומא ולא למפריעו היא קדישה מכיון שהיא קדישה למפריעה כמפרש' מחיוב על חיוב למה לי ובלבד שלא יהא שם חמשת רבעים קמח אמר רבי מתניתא קודם עד שלא למדו את הכהנות