ירושלמי הוריות ב

הוריות פרק ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

הלכה א משנה

הורה כהן משיח לעצמו שוגג ועשה שוגג מביא פר שוגג ועשה מזיד מזיד ועשה שוגג פטור שהוריית כהן משיח לעצמו כהוריית בית דין לציבור

הלכה א גמרא

נפש אם הכהן המשיח הרי משיח כיחיד מה יחיד אם אכל בהוריית בית דין פטור אף זה אם אכל בהוריית ב"ד פטור מה יחיד אם אכל בלא הורייה חייב אף זה אם אכל בלא הורייה חייב ת"ל לאשמת העם הרי אשמתו כאשמת העם מה העם אינן חייבין אלא אם כן הורו אף זה אינו חייב אלא אם כן הורה אית תניי תני העם ב"ד מה העם הורו הן ועשו אחרים חייבין אף זה הורה הוא ועשו אחרים יהא חייב ת"ל אשר חטא על מה שחטא הוא מביא ואינו מביא על מה שחטאו אחרים אית תניי תני העם ציבור מה העם הורו אחרים ועשו הן חייבין אף זה הורו אחרים ועשה הוא יהא חייב תלמיד לומר אשר חטא על מה שחטא הוא מביא אינו מביא על מה שחטאו אחרים רבי יעקב בשם רבי לעזר והוא שיהא יודע לישא וליתן בהלכה דלא כן מה נן אמרין ויש שוטים מורין משיח שאכל בהוריית ב"ד פטור בהוריית משיח אחר חייב בהוריית ב"ד פטור שאין הוריית אחרים אצל הורייתן כלום בהוריית משיח אחר חייב והוא שהורה כיוצא בו

מתוך: ירושלמי הוריות ב ב (עריכה)

הלכה ב משנה

הורה בפני עצמו ועשה בפני עצמו מתכפר לו בפני עצמו הורה עם הציבור ועשה עם הציבור מתכפר לו עם הציבור שאין ב"ד חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת וכן המשיח ולא בעבודה זרה עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת

הלכה ב גמרא

הורו ב"ד והורה אחריהן והחליף פשיטא נעשית אצלו כעקירת גוף אלא הורה הוא תחילה והורו בית דין אחריהן והחליפו אפילו כן נעשית אצלו כעקירת גוף או מאחר שהורה הוא תחילה ונדחה הורייתו כהורייתן ואינו נעשית אצלו כעקירת גוף הורו ב"ד והורה אחריהן פשיטא אכל בהוריית ב"ד פטור אכל משחזרו בהן בית דין חייב אמר רבי יוסי ולא מתניתא היא הורה בפני עצמו מתכפר לו בפני עצמו מפני שהורה בפני עצמו ועשה בפני עצמו אבל אם הורה עם הציבור ועשה עם הציבור מתכפר לו עם הציבור מפני שהורה עם הציבור ועשה עם הציבור אבל הורה בפני עצמו מתכפר לו בפני עצמו

מתוך: ירושלמי הוריות ב ג (עריכה)

הלכה ג משנה

אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה וכן המשיח ולא בעבודה זרה אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה

הלכה ג גמרא

רבי זעירא בשם רב ירמיה מתניתא דרבי מאיר או דייק ר מאיר אמר רבי יוסי רבי מאיר דו אמר חובת בית דין היא אמר רבי מנא כרבי מאיר תני תמן הורו ב"ד ועשו קהל מת אחד מב"ד פטורין מת אחד מן הציבור חייבין אמר להן ר מאיר אם לאחרים הוא פוטר לא כל שכן על עצמו אמרו לו יפטור לאחרים שיש להן במה לתלות ואל יפטור לעצמו שאין לו במה לתלות רבי ירמיה בעא קומי ר זעירא מה כרבי אין משיח בשיגגת מעשה הוא ואין כרבנן בהעלם דבר הוא אמר ר הונא על רבנן נצרכה שלא תאמר משיח וע"ז רבי אמר בשגגת מעשה ורבנן אמרין בהעלם דבר אמר מה לקל מה בגין דלא תנינן משיח והא דקמיתא לא תנינן משיח ומשיח בכלל וכא אע"ג דלא תנינן משיח משיח בכלל

מתוך: ירושלמי הוריות ב ד (עריכה)

הלכה ד משנה

אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וכן המשיח ולא בע"ז אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת

הלכה ד גמרא

מצות ה הייתי אומר אף אוכלי שקצים ורמשים במשמע נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני מה מעיני שנאמר להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף מעיני שנאמר כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת או מה מעיני שנא להלן דבר שיש בו מיתת ב"ד אף מעיני שנאמר כאן דבר שיש בו מיתת ב"ד א"ר יוסי בר חנינה מקום שנכללו כל העריות להיכרת יצא אשת איש אב ללמד על הממזר רבי אומר עליה עליה מה עליה שנאמר להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף עליה שנאמר כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ולמה לא דרש רבי מעיני מעיני אמר רבי יוסי אין ידרוש רבי מעיני מעיני מה מעיני שנאמר להלן דבר שיש בו מיתת בית דין אף מעיני שנאמר כאן דבר שיש בו מיתת ב"ד לפום כן לא דרש רבי מעיני מעיני ולית ליה סופיה דרבי מידרוש מעיני מעיני דלא כן מנן ליה היחיד והנשיא והמשיח לא מעיני מעיני דלא כן מנן ליה הוריית ב"ד גדול הוריית בית דין קטן לא מעיני מעיני אמר רבי חנניה קומי רבי מנא עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת לא מעיני מעיני דלא כן מנן ליה הוריית בית דין קטן לא מעיני מעיני אמר רבי חנניה קומי רבי מנא ולית סופיה דרבי מידרוש מעיני מעיני א"ל מה את בעי מרבי רבי כדעתיה דרבי אמר משיח בשגגת המעשה הוא ואין כתיב זדון שגגה ליחיד אלא בבית דין בלבד אותו מיעט קרבנו למצות יחידית שלא יכנס דמו לפנים מה כרבי דרבי אמר משיח בשיגגת המעשה הוא ואין כרבנן בהעלם דבר הוא אמר רב הונא על דרבנן נצרכה שלא תאמר הואיל והוא בהיכרת יכנס דמו לפני לפנים לפום כן צריך מימר אותו מיעט קרבנו למצוה יחידית שלא יכנס דמו לפנים

מתוך: ירושלמי הוריות ב ה (עריכה)

הלכה ה משנה

אין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש ואין מביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש אבל חייבין על עשה ועל לא תעשה שבנידה ומביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבנידה ואי זו היא מצות עשה שבנידה פרוש מן הנידה ומצות לא תעשה אל תבוא אל הנידה

הלכה ה גמרא

כהנא אמר איפשר שלא היה בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בנתיים התיב רבי שמואל בר אבדימי קומי רבי מנא ויהא כן במורים א"ל אנן בעי נכנסין ואת מייתי לן מורים מאי כדון אמר רבי שמואל בר רב יצחק מצוות מצות מה מצוות שנא להלן בקבועה אף כאן בקבועה ואין חייבין על כל מצות עשה שבתורה אמר רבי מתניה לא אתינן מתני אלא מילה דמייא למילה היך עבידא נכנס למקדש טמא חייב נכנס טהור וניטמא בא לו בארוכה חייב ובקצרה פטור ודכוותה היה משמש עם הטמאה חייב היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי בא לו בארוכה חייב ובקצרה פטור אי זו היא קצרה שלו יצן אי זו היא מצות עשה שבנידה אמר רבי אבין והזרתם את בני ישראל מטומאתם רבי יונתן שלח שאל לרבי שמעון בי רבי יוסי בר לקונייא אזהרה למשמש עם הטמאה מניין ובעא כיפה מיזרוק בתריה אמר ליה מילה דמיינוקייא אמרין בכניסתא בכל יום את שאיל לי ואל אשה בנידה טומאתה לא תקרב לגלות ערותה אמר ליה לא צריכא ליה הדא ולית צורכא דלא היה משמש עם הטמאה חייב היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי פירש מיד מהו שיהא חייב א"ל אנא ואת צריכא לן נצא לחוץ ונלמד נפקין ושמעון קליה דתנייא תני כהדא דחזקיה ואם שכב ישכב אי שאותה אין לי אלא משמש עם הטמאה חייב היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי פירש מיד מהו שיהא חייב ת"ל ותהי נדתה ואפילו פירשה עליו נדתה מה יעשה רב הושעיה רב יהודה בשם שמואל יצן לא היצן אמר רבי יוסי קורא אני עליו אל תקרב אל תפרוש קריבה פרישה רב הונא בשם רב אבא כהדא האומרים קרב אליך אל תגע בי כי קידשתיך אמר רבי זעירא יהא רואה את החרב כילו מחתכת בבשרו וכל עמה רבי זעירא רבי תנחומא בשם רב חונה יטוח ראשי אצבעותיו בכותל ויהא מוצן כתיב ותשב באיתן קשתו רב שמואל בר נחמן נמתחה הקשת וחזרה אמר רבי אבון נתפזר זרעו ויצא לו בציפרני ידיו ויפוזו זרועי ידיו רב חונה בשם רב מתנה תלה עינוי וראה איקונין של אבינו מיד היצר מידי אביר יעקב אמר רבי אבין אף איקונין של רחל ראה משם רועה אבן ישראל

מתוך: ירושלמי הוריות ב ו (עריכה)

הלכה ו משנה

אין חייבין על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו והנשיא כיוצא בהן דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבה אומר הנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת קול שהמלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו

הלכה ו גמרא

אמר רבי יוחנן טעמא דרבי יוסי הגלילי ואם דל הוא ואין ידו משגת את שהוא ראוי לבוא לידי דלות יצא משיח שאינו ראוי לבוא לידי דלות רשב"ל אמר והיה כי יאשם לאחת מאלה את שהוא חייב על כולן חייב על מקצתן ואת שאינו חייב על כולן אינו חייב על מקצתן רבי יצחק שאל מעתה לא יטמא בצרעת שאינו ראוי לבוא בקלות וכן דלות וכן דלי דלות רב הושעיה בעי מעתה אשה לא תהא חייבת על ביאת המקדש אין האשה מביאה רבי יוסי בשם רבי יוחנן טעמא דרבי עקיבה זה קרבן אהרן ובניו זה הוא מביא אינו מביא עשירית האיפה אחרת רבי זעירה בעא קומי רבי יסא ואינו מביא נדבה א"ל אין חובה אינו מביא נדבה הוא מביא כיני מתניתא שהמלך לא מעיד ולא מעידין אותו

מתוך: ירושלמי הוריות ב ז (עריכה)

הלכה ז משנה

כל מצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת היחיד מביא כשבה ושעירה והנשיא שעיר ומשיח ובית דין מביאין פר ובעבודה זרה היחיד והנשיא והמשיח מביאין שעירה ובית דין פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאת אשם תלוי הנשיא והיחיד חייבין ומשיח ובית דין פטורין אשם וודאי היחיד והנשיא והמשיח חייבין ובית דין פטורין על שמיעת הקול וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו ב"ד פטורין היחיד והנשיא והמשיח חייבין אלא שאין כהן גדול חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי רבי שמעון ומה הן מביאין קרבן עולה ויורד רבי אליעזר אומר הנשיא מביא שעיר

הלכה ז גמרא

נפש לרבות הנשיא ירבה המשיח בחטאה בשגגה את שהוא בשגגת המעשה יצא משיח שאינו בשגגת המעשה וכרבי דו אמר משיח בשגגת המעשה הוא את שהוא בשגגת מעשה לכל הדברים יצא משיח שאינו בשגגת מעשה לכל הדברים נפש לרבות הנשיא ומשיח הכא את מר לרבות הנשיא וכא את מר לרבות משיח כחטאת אשם מה חטאת מכפרת וממרקת אף אשם מכפר וממרק יצא אשם תלוי שהוא מכפר ומשייר כיני מתניתא אלא שאין כהן גדול חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי הכל והנשיא על שמיעת קול דברי רבי שמעון אמר ר יוחנן מן המקדש לא יצא ולא יחלל הא אם יצא אינו מחלל רבי אשיאן רבי יונה רבי בון בר כהנא מקשי והכתיב אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח הא אם לקח אינו מחלל מאי כדון אמר חזקיה ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל את שקרבנו שוה לקהל יצא משיח שלא שוה קרבנו לקהל התיבון הרי נשיא לא שוה קרבנו לקהל שוה ביוה"כ הרי אחיו הכהנים לא שוו ביום הכיפורים שוו בשאר ימות השנה אמר רבי יודן בר שלום שוו במתן דמים בחוץ אמר ר יוחנן לא אמר רבי ליעזר אלא מפני כריתות רב הושעיה בעי מעתה אפילו בקבועה אמר ר יונה מיסבור סבר רבי הושעיה שנעקר מכל הפרשה אלא כהדיוט עשיר עביד ליה רבי ליעזר אמר רבי מנא אין כהדיוט עשיר עביד ליה רבי ליעזר אפילו על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים דתני לא נחלקו ר"א וחכמים לשמיעת קול ועל ביטוי שפתים שאינו מביא שעיר אלא שעירה ועל מה נחלקו על טומאת מקדש וקדשיו שרבי ליעזר אומר הואיל והוא בהיכרת למה אינו מביא שעיר אלא שעירה התיבון הרי משיח וע"ז הרי אינו מביא שעיר אלא שעירה