ירושלמי ביכורים ג
מתוך: ירושלמי בכורים ג א (עריכה)
הלכה א משנה
[עריכה]כיצד מפרישים את הבכורים יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה אשכול שביכר רימון שביכר קושרן בגמי ואומר הרי אלו ביכורים ר"ש אומר אעפ"כ חוזר וקורא אותן ביכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע
הלכה א גמרא
[עריכה]כיצד מפרישים את הבכורים כו' על דעתיה דרבי שמעון לא קרא שם בתלוש לא קידשו אינן מדמעין אין חייבי' עליהן חומש ואין לוקין עליהן חוץ לחומה מה טעמא דרבנין (דברים כ) ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה בשעת הבאה פרי הא בשעת הפרשה אפי' בוסר אפילו פגין על דעתי' דר"ש מה בשעת הבאה פרי אף בשעת הפרשה פרי רבי זעירא בעי ביכורי יחור מהו שיתירו חנטו תני הבכורים אחד מששים ראשית הגז אחד מששים תרומה טמאה אחד מששים תני רבי ישמעאל הבכורים אחד מששים פאה אחד מששים ראשית הגז אחד מששים תרומה טמאה אחד מששים תרומה שאין הכהנים מקפידים עליה אחד מששים מה אית לך כגון תרומת הכלוסין והחרובין והשעורין שבאדום
מתוך: ירושלמי בכורים ג ב (עריכה)
הלכה ב משנה
[עריכה]כיצד מעלין את הבכורים כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנים ברחובה של עיר ולא היו נכנסים לבתים ולמשכים היה הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו
הלכה ב גמרא
[עריכה]כגון יהויריב ומכיריו וילינו בבית הכנסת תנא רבי חלפתא בן שאול מפני אוהל טומאה בדרך היו אומרים (תהילים קכב) שמחתי באומרים לי בית ה' נלך בירושלים היו אומרים עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים בהר הבית היו אומרים (תהילים קנ) הללויה הללו אל בקדשו כו' בעזרה היו אומרים כל הנשמה תהלל יה הללויה
מתוך: ירושלמי בכורים ג ג (עריכה)
הלכה ג משנה
[עריכה]הקרובים מביאין בכורים תאנים וענבים והרחוקים מביאין גרוגרות וצימוקים והשור הולך לפניהן וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו והחליל מכה לפניהן עד שהן מגיעין קרוב לירושלים הגיעו קרוב לירושלים שלחו לפניהן ועיטרו את בכוריהן הפחות והסגנים והגזברים יוצאים לקראתן לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים כל בעלי אומניות שבירושלים היו עומדים בפניהם ושואלין בשלומן ואומרים אחינו אנשי מקום פלוני באתם לשלום
הלכה ג גמרא
[עריכה]עד היכן עד כדי שהוא יכול לתרום מן המובחר בקש להביא דבילה נאמר אם היתה קעילית מביא אם היתה בוצרית אינו מביא פשיטא שהוא מקריב שלמים רבי אימי אמר מקריב שלמים רב אמר מקיצין בהן את המזבח רבי זעירא בעי יחיד שנתעצל ולא בא מביא גדי וקרניו מצופות כסף ועטרה של זית בראשו שהוא ממין שבעה תני מי שהיו לו בכורים גרוגרות היה מעטרן תאנים וצמוקים היה מעטרן ענבים וכי יש קטן וגדול בירושלים אלא כיני מתני' באוכלוסין לפי רוב הנכנסים היו יוצאין ולא כן תני תקום והדרת מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בה חסרון כיס שנייא היא הכא שהיא אחת לקיצים רבי יוסי בי רבי בון בשם ר' חונא בר חייא בא וראה כמה גדול כוחן של עושי מצוה שמפני זקן אין עומדין ובפני עושי מצות עומדין אמר רבי יוסי בי רבי בון אילין דקיימין מן קומי מיתא לא מן קומי מיתא אינון קיימין לון אלא מן קומי אילין דגמלים ליה חסד עד כמה אדם צריך לעמוד מפני זקן שמעון בר בא בשם רבי יוחנן פעמים ביום רבי לעזר אומר פעם אחת ביום לא כן תני רבי שמעון בן אלעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח ת"ל (ויקרא יט) זקן ויראת מאלהיך אני ה' על דעתיה דרבי יוחנן ניחא על דעתיה דרבי לעזר לא יקום כל עיקר רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר דלא יחמי סייעתא דסבין ועבר קומיהון בגין דיקומון לון מן קמוי כשם שהן חלוקים כאן כך הן חלוקים בשאילת שלום ר' חזקיה רבי חנינה בריה דרבי אבהו בשם רבי אבדומא דמן חיפה לזקן ד' אמות עבר [לפניו] ישב לו כהן גדול משהוא רואהו ועד שהוא נכסה ממנו מה טעמא (שמות לג) והיה כצאת משה האהלה יקומו כל העם וגומר תרין אמוראים חד אמר לשבח וחד אמר לגנאי מ"ד לשבח מיחמי צדיקא ומזכי ומ"ד לגנאי חזי שקיה חזי כרעין אכיל מן יהודאי שתי מן יהודאי כל מדליה מן יהודאי ארון פניו כלפי העם והכהנים כלפי העם וישראל פניהם כלפי הקודש אמר רבי לעזר אין התורה עומדת מפני בנה שמואל אמר אין עומדים מפני חבר רבי הילא רבי יעקב בר אידי הוון יתיבין עבר שמואל בר בא וקמו לון מן קמוי אמר לון תרתיי גבכון חדא שאיני זקן וחדא שאין התורה עומדת מפני בנה אמר רבי זעירא רבי אחא מפסיק וקאים דו חשש כהדין תנייא דתני כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה רבי חנניא בן עקביה אומר כשם שמפסיקין לקריאת שמע כך מפסיקין לתפילה ולתפילין ולשאר מצותיה של תורה חזקיה ב"ר מן דהוה לעי באורייתא כל צורכיה הוה אזל ויתיב ליה קומי בי' ועדא בגין מיחמי סבין ומיקם ליה מן קומיהון יהודה בר חייה הוה יליף סליק ושאל בשלמיה דרבי ינאי חמוי מערב שבת לערב שבת והוה יתיב ליה על אתר תלי בגין מיחמוניה ומיקם ליה מן קומיהון יהודה בר חייה הוה יליף סליק ושאל בשלמיה דרבי ינאי חמוי מערב שבת לערב שבת והוה יתיב ליה על אתר תלי בגין מיחמוניה ומיקם לי' מן קמוי אמרין ליה תלמידיו לא כן אילפן רבי לזקן ד' אמות אמר לון אין ישיבה לפני סיני חד זמן עני מסיק אמר לית אפשר דיהודה ברי משני מנהגיה אמר לית אפשר דלא יגיעון יסורים בההוא גופא צדיקא מסתברא שאין לנו יהודה ב"ר רבי מאיר חמי אפילו סב עם הארץ ומיקם ליה מן קמוי אמר לא מנן מאריך ימים רבי חנינא מחי מאן דלא קאים מן קמוי והוה אמר ליה מי בעיתא מבטלה דאורייתא אמר רבי סימון אמר הקב"ה (ויקרא יט) מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה' אני הוא שקיימתי עמידת זקן תחילה כשהנשיא נכנס כל העם עומדים מפניו ואין רשות לאחר מהן לישב עד שיאמר להן שבו אב ב"ד שנכנס עושין לו שורות רצה נכנס בזו רצה נכנס בזו חכם שנכנס אחד עומד ואחד יושב ואחד עומד ואחד יושב עד שמגיע וישב לו במקומו רבי מאיר הוה יליף סלק לבית וועדא ווהוון כל עמא חמיין ליה וקיימין לון מן קומי כד שמעון ההן תניא תני בעון למיעבד ליה כן כעס ונפק ליה אמר לון שמעתי שמעלין בקודש ולא מורידין ר' זעירא הוון בעיין ממניתיה ולא בעי מקבל עלוי כד שמע תנייא תני חתן חכם נשיא גדולה מכפרת קביל עילויה ממניתיה חכם מפני שיבה תקום והדרת פני זקן מה כתיב בתריה (ויקרא יט) וכי יגור אתכם גר בארצכ' לא תונו אותו מה הגר מוחלין לו על כל עונותיו אף חכם שנתמנה מוחלין לו על כל עוונותיו חתן וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל וכי בשמת שמה אלא שנמחלו לו כל עונותיו נשיא (שמואלא יג) בן שנה שאול במלכו וכי בן שנה היה אלא שנמלו לו כל עונותיו כתינוק בן שנה ר' מנא מיקל לאילין דמתמניי בכסף רבי אימי קרא עליהון (שמות כג) אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם א"ר יאשי' וטלית שעליו כמרדעת של חמור א"ר שיין זה שהוא מתמני בכסף אין עומדין מפניו ואין קורין אותו רבי והטלית שעליו כמרדעת של חמור רבי זעירא וחד מן רבנן הוון יתיבין עבר חד מן אילין דמיתמני בכסף אמר יתיה דמן רבנין לרבי זעירא נעביד נפשין תניי ולא ניקום לון מן קמוי תירגם יעקב איש כפר גבורייא (חבקוק ב) הוי אומר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה יודע הוא יורה הנה הוא תפוס זהב וכסף לא בכספייא איתמני וכל רוח אין בקרבו לא חכים כלום הוי אומרי' בעיתון ממנייה וה' בהיכל קדשו הא ר' יצחק בר לעזר בכנישתא מדרתא דקיסרין ר' אמי שאל לר' סימון שמעת שממנין זקינים בח"ל א"ל שמעתי שאין ממנין זקינים בח"ל א"ר לוי ולא מקרא מלא הוא (יחזקאל ו) בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם הא כל ישיבה שלך לא יהא אלא על אדמתך רבנן דקיסרין אמרין ממנין זקינים בח"ל ע"מ לחזור ר' יצחק בר נחמן הוה בעזה ומנוניה ע"מ לחזור ר' זמינא הוה בצור ומנוניה ע"מ לחזור אוף ר' יונה הוה בפיתקא ולא קביל עליו מתמניא אמר עד זמן דמתמני ר' ומינה ר' א"ר חמא בן יהודא בן טיטוס הוה ברומי ומנוניה ע"מ דיחזור שמעון בר ווא הוה כד מסקים ואיתמנון דקיקין מיניה והוא לא איתמני שמעון בר ווא הוה בקי במרגליתא בכל מילי' ולא הוה ליה עיגיל מיכלי והוה רבי יוחנן קרי עלוי (קוהלת ט) וגם לא לחכמים לחם אמר כל מי שאינו מכיר מעשיו של אברהם יכיר מעשה אבותיו של זה שמעון בר ווא הוה כד מסקום וסלח ליה רבי אבהו חדא איגרא ויהב ליה מן סיבתיה בגוה בגין אילין סבתא קום אתהלך לארעא דישראל מי יגלה עפר מעיניך רבי יוחנן אבהו ריגלותיה איתמני שמעון דמעפריא לא איתמני
מתוך: ירושלמי בכורים ג ד (עריכה)
הלכה ד משנה
[עריכה]החליל מכה לפניהם עד שהן מגיעין להר הבית הגיעו להר הבית אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס עד שהוא מגיע לעזרה ודיברו הלוים בשיר (תהילים ל) ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי הגוזלות שעל גבי הסלים היו עולות ומה שבידם נותנין לכהני' עודנו הסל על כתיפו קורא מהגדתי היום לה' אלהיך עד שהוא גומר כל הפרשה רבי יהודה אומר עד ארמי אובד אבי הגיע לארמי אובד אבי מוריד הסל מן כתיפו ואחזו בשפתותיו וכהן מניח את ידו תחתיו ומניפו מארמי אובד אבי עד שהוא קורא את כל הפרשה ומניחו בצד המזבח והשתחוה ויצא בראשונה כל מי שהוא יודע לקרות קורא וכל מי שאינו יודע לקרות מקרין לפניו נמנעו מלהביא התקינו שיהו מקרין את מי שהוא יודע ואת מי שאינו יודע העשירים מביאין את ביכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב והעניים מביאין אותן בסלי נצרים של ערבה קלופים והסלים והביכורים ניתנין לכהנים
הלכה ד גמרא
[עריכה]רב הונא אמר כיני מתני' (דברים כו) ולקח הכהן הטנא מידך אית תניי תני מחלף כדי לסמוך מתנה למתנה תני רבי יוסי לא היו נותנין את הגוזלות על גבי הסלין שלא ינבלו הבכורים אלא תולה אותן חוץ לסלים תני חד סב קומי רבי זעירא חוזר להגדתי היום וכי יש אדם מגיד וחוזר ומגיד קיימונה כבר הגדתי ר' הונא בעי הנחה מהו שתתיר למחוסרי זמן א"ר מתנייא הדא דתימר בשחזר ונטלן אבל אם היו במקומן כהניחן הן ר' יונה בעי הניחן בלילה תניא מניחן בקרן דרומית מערבית לפני ה' יכול במערב ת"ל אל פני המזבח אי לפני המזבח יכול בדרום ת"ל לפני ה' הא כיצד מגישן על קרן דרומית מערבית ומניחה בדרומה של קרן תני אין ענייה אלא מפי אחד ולא עוד אלא שסמכו למקרא וענית ואמרת ר' יונה בעי מהו להביאן בתמחויין של כסף ר' יונה ור' ירמיה חד אמר מחזר מנא וחרנה אמר מחזר פטירים עם ירקונים דאת אמר פטירים עם מרורים ולא ידעינן מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דאמר רבי יונה מהו להביאן בתמחויין של כסף הוי הוא דאמר דמחזר מנא די אמר סלה דרבי פינחס אמר מחזר פטימי בני תורים די אמר תורין ובני תורין
מתוך: ירושלמי בכורים ג ה (עריכה)
הלכה ה משנה
[עריכה]רבי שמעון בן ננס אומר מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינין רבי עקיבה אומר אין מעטרין את הבכורין אלא משבעת המינין רש"א שלש מידות בביכורים הביכורים ותוספת הביכורים ועיטור הביכורים תופסת הביכורים מין במינו ועיטור הביכורים מין בשאינו מינו תוספת הביכורים נאכלת בטהרה ופטורה מן הדמאי ועיטור ביכורים חייב בדמאי
הלכה ה גמרא
[עריכה]אמר רבי יוסי כל עמא מודיי שמעטרין את הביכורים מח"ל שאין בני אדם טועין שמביאים ביכורים מח"ל לא מפליגין [מה פליגי] בעמון ומואב מאן דאמר מעטרין את הביכורים חוץ משבעת המינים מעטרין את הביכורים מעמון ומואב מאן דאמר אין מעטרין אלא משבעת המינים אין מעטרין את הביכורים מעמון ומואב אמר רבי מנא כל עמא מודיי שאין מעטרין את הביכורים מח"ל מ"ד אין מעטרין את הביכורים אלא משבעת המינים אין מעטרין את הביכורים מח"ל [ועיטור הביכורים כו' תניא הביכורים מצוה להביאן בשבעה כלים ואם הביאן בכלי א' יצא כיצד הוא עושה נותן שעורים מלמטה ודבר אחר על גביהן חיטין על גביהן ודבר אחר על גביהן תמרים על גביהן ודבר אחר על גביהן רימונים על גביהן ודבר אחד על גביהן תאינים על גביהן ודבר אחר על גביהן זיתים על גביהן וד"א על גביהן למעלה מהן ענבים ומקיף עליהן אשכול של ענבים מבחוץ ולא היו עולין יחידים יחידים אלא פלכים פלכים ולא היו מהלכים כל היום כולו אלא שתי ידות ביום חזני בית הכנסת עולין עמהן ולנים ברחובה של עיר ולא היו נכנסים לבתים מפני אוהל הטומאה וטעונים עולה ושלמים ולא היו מתעסקים בחזירתו כדרך שמתעסקים בהליכתן תני ופטורה מן הודאי ומן הדמאי]
מתוך: ירושלמי בכורים ג ו (עריכה)
הלכה ו משנה
[עריכה]אימתי אמרו תוספת הביכורים כביכורים בזמן שהיא באה מן הארץ ואם אינה באה מן הארץ אינה כביכורים ולמה אמרו הביכורים כניכסי כהן שהוא קונה מהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה ובעל חוב נוטלן בחובו והאשה בכתובתה וספר תורה רבי יהודה אומר אין נותנים אותן אלא לחבר בטובה וחכמים אומרים נותנין אותן לאנשי המשמר והן מחלקין ביניהן כקדשי המקדש
הלכה ו גמרא
[עריכה]רבי ינאי בשם רבי חייא בר ווא שאלו לרשב"ג מהו שימכור אדם ספר תורה לישא אשה אמר לון אין ללמוד תורה אמר לון אין מפני חייו ולא אגיבון ר' יונה בשם ר"ח בר ווא שאלו את רשב"ג מהו שימכור אדם ספר תורה לישא אשה אמר לון אין ללמוד תורה אמר לון אין מפני חייו לא שאלון ולא אגיבון על דעתיה דרבי יונה ניחא לא שאלון ולא אגיבון ע"ד דרבי יוסי אם שאלון לימה ולמה לא אגיבון כי אתא רבי חנניה רבי פינחס רבי יוחנן בשם רשב"ג מוכר הוא אדם [ס"ת] לישא אשה וללמוד תורה וכ"ש מפני חייו תני המדיר את בנו לתלמוד תורה מותר למלאות לו חבית של יין [מים] ולהדליק לו את הנר ר' יעקב בר אידי בשם ר' יונתן אף לוקח לו חפציו מן השוק ופליגין [מה פליגי] כאן באיש כאן באשה אם היה אדם מסויים עשו אותו כאשה מעשה באדם אחד שהדיר את בנו לתלמוד תורה ובא מעשה לפני ר' יוסי בן חלפתא והתיר לו למלאות לו חבית של יין [מים] ולהדליק לו את הנר תני המוכר ס"ת של אביו אינו רואה סימן ברכה לעולם וכל המקיים ס"ת בתוך ביתו עליו הכתוב אומר (תהילים קיב) הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד