ירושלמי בכורים ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת בכורים · פרק ג · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ו משנה[עריכה]

אימתי אמרו תוספת הביכורים כביכורים בזמן שהיא באה מן הארץ ואם אינה באה מן הארץ אינה כביכורים ולמה אמרו הביכורים כניכסי כהן שהוא קונה מהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה ובעל חוב נוטלן בחובו והאשה בכתובתה וספר תורה רבי יהודה אומר אין נותנים אותן אלא לחבר בטובה וחכמים אומרים נותנין אותן לאנשי המשמר והן מחלקין ביניהן כקדשי המקדש

הלכה ו גמרא[עריכה]

רבי ינאי בשם רבי חייא בר ווא שאלו לרשב"ג מהו שימכור אדם ספר תורה לישא אשה אמר לון אין ללמוד תורה אמר לון אין מפני חייו ולא אגיבון ר' יונה בשם ר"ח בר ווא שאלו את רשב"ג מהו שימכור אדם ספר תורה לישא אשה אמר לון אין ללמוד תורה אמר לון אין מפני חייו לא שאלון ולא אגיבון על דעתיה דרבי יונה ניחא לא שאלון ולא אגיבון ע"ד דרבי יוסי אם שאלון לימה ולמה לא אגיבון כי אתא רבי חנניה רבי פינחס רבי יוחנן בשם רשב"ג מוכר הוא אדם [ס"ת] לישא אשה וללמוד תורה וכ"ש מפני חייו תני המדיר את בנו לתלמוד תורה מותר למלאות לו חבית של יין [מים] ולהדליק לו את הנר ר' יעקב בר אידי בשם ר' יונתן אף לוקח לו חפציו מן השוק ופליגין [מה פליגי] כאן באיש כאן באשה אם היה אדם מסויים עשו אותו כאשה מעשה באדם אחד שהדיר את בנו לתלמוד תורה ובא מעשה לפני ר' יוסי בן חלפתא והתיר לו למלאות לו חבית של יין [מים] ולהדליק לו את הנר תני המוכר ס"ת של אביו אינו רואה סימן ברכה לעולם וכל המקיים ס"ת בתוך ביתו עליו הכתוב אומר (תהילים קיב) הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד