ירושלמי בבא קמא ד ד

<< | ירושלמי · מסכת בבא קמא · פרק ד · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ד משנה

שור של פיקח שנגח לשור חרש שוטה וקטן חייב. שור חרש שוטה וקטן שנגח לשור של פיקח פטור. שור חרש שוטה וקטן שנגחו מעמידין להן אפוטרופוס ומעידין בהן בפני אפוטרופוס. נתפקח החרש. נשתפה השוטה הגדיל הקטן חזר לתמותו דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר הרי הוא בחזקתו. שור האיסטדין אינו חייב מיתה שנאמר כי יגח ולא שיגיחוהו אחרים.

הלכה ד גמרא

כיני מתניתא שור של חרש שור של שוטה. שור של קטן.והא תנינן שור חרש שוטה וקטן שנגחו מעמידין להן אפוטרופוס ומעידין להן בפני אפוטרופוס. עד כדון כשהועדו לפני אפוטרופין ומסרום לבעלים הועדו לפני הבעלים ומסרום לאפוטרופין מהו. נישמעיניה מן הדא. שאלו בחזקת שהוא תם ונמצא מועד הבעלין משלמין חצי נזק. והשואל חצי נזק. אמר רבי אלעזר דרבי יוסי היא דרבי יוסי אמר הרי הוא בחזקתו. ואין כרבי יוסי ישלם את הכל. בששאלו בחזקת שהוא תם. ואין בששאלו בחזקת שהוא תם לא ישלם כלום. ביודע בו שהוא נגחן. תני המית בפני השואל ומסרו לבעלים עד שלא נגמר דינו פטור. משנגמר דינו חייב. רבי יעקב אומר אף משנגמר דינו עד שלא נקבל פטור. אמר רבי יוחנן בתחילה אין ממנין אפוטרופין על מנת לחוב להן. אלא לזכות להן. ואם חבו חבו. רבי יוסי בן חנינה אמר בין בתחילה בין בסוף אין ממנין אפוטרופין על היתומין לא לזכות ולא לחובה. מתניתין פליגא על דרבי יוסי בן חנינה מעמידין להן אפוטרופין ומעידין להן בפני אפוטרופין. אמר ליה שנייא היא בשור שלא יצא ויזיק. שורו של יתומין ושל אפיטרופין שיצא והיזק מהו רבי יוחנן אמר משל יתומין שאם אתה אומר משל אפוטרופין לא נעשה אדם מעולם אפיטרופוס. רבי יוסי בן חנינה אמר משל אפיטרופין. ותייא דרבי יוסי בן חנינה כאבא שאול. ודרבי יוחנן כרבנין דתנינן תמן אפיטרופוס שמינהו אבי יתומין ישבע. מינהו בית דין לא ישבע. שבית דין מבחנין אותו. אבא שאול אומר חילוף הדברים אפיטרופוס שמינהו אבי יתומין לא ישבע דבעי ממשכנה ליה. מינהו בית דין ישבע. אית בר נש בעי מיתן כמה ומיתקרי הימן. אמר אבא בר רב הונא הדא אמרה המכיש בהמת חבירו והלכה והזיקה חייב בנזקיה: