ירושלמי בבא קמא ב
מתוך: ירושלמי בבא קמא ב א (עריכה)
הלכה א משנה
[עריכה]כיצד הרגל מועדת לשבת בדרך הילוכה הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר היתה מבעטת או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושיברה את הכלים משלם חצי נזק דרסה על הכלי ושברתו ונפל על כלי אחר ושברו על הראשון משלם נזק שלם ועל האחרון משלם חצי נזק
הלכה א גמרא
[עריכה]ואין דרכה להתיז צרורות אמר רבי אמי כשהיה כלי נתון בידי אדם אבל אם היה מונח ברשות הרבים הואיל וזה מונח ברשות וזו מהלכת ברשות פטור רבה בר ממל אמר בה שתי דרכים אחת יש בה עשבים וצרורות ואחת אין בה עשבים וצרורות הניחא את שאין בה עשבים וצרורות והלכה בזו שיש בה עשבים וצרורות אע"פ שהוא מונח בר"ה פטוררבי לעזר אומר כל דבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו בו חכמים בין ברה"י בין בר"ה לחצי כופרמהו שתקבל העדאה בדבר שהוא חוץ לגופה ר' זעירא אמר מקבלת רבי אילא אמר אינה מקבלת אמר ר' זעירא מתניתא פליגא עלוי שור שמתחכך בכותל ונפל על האדם והרגו חייב בכופר ופטור ממיתה וכי יש כופר בתם ואפילו כרבי אילא לית היא פליגאולמה פטור ממיתה בשהועדה להיות מפלת את הכתלים כשהפילה את הכותל לא היה אדם שם א"ר לעזר הטילה גללים משלם נזק שלם דל כן מה אנן אמרין צריך שיהא המקלוט בידו הדא דתימא בשאין דרכה לכן אבל בשדרכה לכן צריך שיהא המקלוט בידורבי הושעיה רבה ורבי יודן נשייא הוון יתיבין עאל רבי בא בר ממל ושאל כישכשה בזנבה כגון אילין פירדתא מהוולא אמרינן ליה כלום בתר כן א"ל רבי הושעיה רבה דל כן מה נן אמרין צריך שיהא תופש בזנבה הדא דתימר בשאין דרכה לכן אבל בשדרכה לכן צריך שהוא תופש בזנבה ומה פשיטא לון בנזק שלם ומה צריכה לון בחצי נזק פיסק' דרסה על הכלי ושברתו ר' ירמיה בעי דרסה על נוד מלא שמן על הנוד משלם נזק שלם ועל השמן משלם חצי נזק היתה טבלה מונחת וזכוכית עליה דרסה על גבי הטבלה ונשתברו הזכוכית על הטבלה משלם נזק שלם ועל הזכוכית משלם חצי נזק היו שתי טבליות זו על גבי זו דרסה על העליונה ונשתבר' השנייה על העליונה משלם נזק שלם ועל התחתונה חצי נזק היתה טבלה מונחת ברשות הרבים דרסה עליה והתיזה והלכה ונשתברה ברשות היחיד אחר מי את מהלך אחר דריסתה או אחר שבירתה אין תימר אדריסה פטור אשבירתה חייב
מתוך: ירושלמי בבא קמא ב ב (עריכה)
הלכה ב משנה
[עריכה]התרנגולין מועדין להלך כדרכן ולשבר היה דליל קשור ברגלו או שהיה מהדס ושיבר את הכלים משלם חצי נזק
הלכה ב גמרא
[עריכה]רב הונא אמר בשנקשר מאיליו אבל אם קשרו הוא משלם נזק שלם תני תרנגולין שהידסו את העיסה ואת הפירות או שניקרו משלם נזק שלם הידסו עפר על גבי עיסה או על גבי פירות משלמין חצי נזק היו מחטטין בחבל ונפסק הדלי או שנשבר משלם נזק שלם נפל על חבירו על העליון משלם נזק שלם ואתחתון חצי נזק ואינו כעושה בור במקום אחד ומזיק במקום אחר אמר רבי יוסי בי ר' בון מכיון שאין דרכו ליפול אלא באותו הבור כמי שהוא בורו תני תרנגולין שנפלו לגינה ושברו החילפין וקירטמו את הירק משלם נזק שלם סומכוס אומר על הקירטום משלם נזק שלם ועל השיבור משלם חצי נזק תרנגול הפורח ממקום למקום והזיק בגופו משלם נזק שלם ברוח שבין כנפיו משלם חצי נזק סומכוס אומר נזק שלם נפח בכליו ושברן משלם נזק שלם
מתוך: ירושלמי בבא קמא ב ג (עריכה)
הלכה ג משנה
[עריכה]כיצד השן מועדת לוכל את הראוי לה הבהמה מועדת לוכל פירות או ירקות אכלה כסות או כלים משלם חצי נזק במה דברים אמורים ברשות הניזק אבל ברשות הרבים פטור ואם נהנית משלם מה שנהנית
הלכה ג גמרא
[עריכה]ריש לקיש אמר על הראשונה הושבה רבי יוחנן אמר על כולה הושב' מחלפה שיטתיה דריש לקיש תמן אמר ריש לקיש בשם ר' הושעיה עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת וכא הוא אמר אכין אמרו תמן בשם ר' הושעיה ברם הכא בשם גרמיה מילתיה דריש לקיש אמר בעטה מהלכת ברבוצה פטור מילתיה דרבי יוחנן אמר בעטה מהלכת ברבוצה חייב לא סוף דבר בעטה מהלכת ברבוצה או רבוצה במהלכת בעטה מהלכת במהלכת אמר רבי אמי לא אמר ריש לקיש אלא בעטה מהלכת ברבוצה פטורה אבל רבוצה במהלכת או מהלכת במהלכת חייבת תני ר' הושעיה כולה פטור טעמא דר' הושעיה אין קרן ברשות הרבים רב אמר עמדה ואכלה מפירות הציבורין מה היקלו בשן שאכלה מהלכת בין העומדת חומר בקרן שבעטה מהלכת את העומדת אילפיי אמר עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת מה היקלו בשן שאכלה מהלכת בין העומדת חומר בקרן שבעטה מהלכת את המהלכת
מתוך: ירושלמי בבא קמא ב ד (עריכה)
הלכה ד משנה
[עריכה]כיצד משלם מה שנהנית אכלה מתוך הרחבה משלם מה שנהנית מצידי הרחבה משלם מה שהזיקה מפתח החנות משלם מה שנהנית מתוך החנות משלם מה שהזיקה
הלכה ד גמרא
[עריכה]רב אמר עקמה צוארה ואכלה משלם מה שהזיקה והא תנינן מפתח החנות משלם מה שנהנית מתוך החנות משלם מה שהזיקה מאי כדון א"ר יוסי בי ר' בון תיפתר כשהיה חמור טעון גדיים ובשעת עברתן פשטו צואריהן ואכלו מפתח החנות משלם מה שנהנית מתוך החנות משלם מה שהזיקה רב אמר אכלה שעורים משלם תבן והתני ר' חייה ופליג לפיכך אם אכלה חיטין שהן רעות לה הרי זו פטורה שינת ואכלה משלם נזק שלם מהו שינתן ואכלה משלם נזק שלם היתה קופתו מופשלת לאחוריו בר"ה ופשטה פרה את פיה ואכלה ממנה משלם נזק שלם סוג שנתון בפתח החנות חציו מבפנים וחציו מבחוץ ופשטה פרה את פיה ואכלה ממנה משלם נזק שלם
מתוך: ירושלמי בבא קמא ב ה (עריכה)
הלכה ה משנה
[עריכה]הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושיברו את הכלים משלמין נזק שלם מפני שהן מועדין כלב שנטל את החרר' והלך לו לגדיש אכל את החררה והדליק את הגדיש על החררה משלם נזק שלם ועל הגדיש משלם חצי נזק
הלכה ה גמרא
[עריכה]אית תניי תני שקפצו. אית תניי תני שנפלו. אמר רבי יוחנן כיני מתניתא שקפצו. נפלו לא בדא. כלב שנטל את החררה. ריש לקיש אמר במצית את האור על כל שיבולת ושיבולת. רבי יוחנן אמר נעשה כזורק את החץ ממקום למקום. אמר ר' יצחק בר טבליי מתניתא מסייע לריש לקיש היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב. עבד כפות לו וגדי סמוך לו פטור. אם אומר את שאין כזורק את החץ ממקום למקום על שיבולת הראשונה נתחייב מיתה. מיכן והילך תשלומין. אמר רבי יוסי ואת שמע מינה שורו שהדליק את הגדיש בשבת חייב והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור. אם אומר את שאינו כזורק את החץ ממקום למקום. וייעשה כמי שחלו עליו תשלומין מיכן והילך יהא חייב בתשלומין. חד בר נש אפיק פלטירה בפורה עבר חמרא ותבריה. אתא עובדא קומי רבי יצחק בר טבליי אמר ליה לא חייב לך כלום. ולא עוד אלא שאם ניזוק חייב בנזקו.
מתוך: ירושלמי בבא קמא ב ו (עריכה)
הלכה ו משנה
[עריכה]אי זהו תם ואי זה מועד מועד שהעידו בו שלשה ימים ותם שיחזור בו שלשה דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר מועד שהעידו בו שלשה פעמים ותם שהתינוקות ממשמשין בו
הלכה ו גמרא
[עריכה]מה טעמא דר' יודן מתמול שלשום מה מקיים רבי מאיר מתמול שלשום פתר לה בהפלג נגיחות שאם יצא ביום ראשון ונגח בשני ולא נגח בשלישי נגח אין נעשה שור מועד עד שיגח שלשה ימים זה אחר זה יצא ביום ראשון ונגח שוורין בשני ונגח כלים בשלישי ונגח חזירין על ידי שלשה מינין לשלשה ימים מהו שיעשה שור מועד יצא ביום הראשון ונגח בשני לא יצא בשלישי יצא ונגח ייבא בתפלוגתה דרב אדא בר אחווה ודרב הונא דאיתפלגון נידה שבדקה עצמה ביום ראשון ומצתה טמא בשני לא בדקה בשלישי בדקה ומצתה טמא רב אדא בר אחווה בשם רב נידה וודאי רב הונא בשם רב אמר נדה ספק אמר רב הונא תמן הוינא בראשה ותמן הוינא בסיפא ותמן הוינא באמצעיתה אישתאלת לרב ואמר ספק אישתאלת לרב ומר וודאי וחזר ומר ספק רב אדא בר אחווה לא הווה תמן אלא כד מר וודאי רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מאיר בתמה וכר' יודה בהעדאה דתני שור שנגח שלשה פעמים ביום אחד אינו מועד ומה תלמוד לומר מתמול שלשום אלא שאם חזר בו שלשה ימים זה אחר זה אינו נידון אלא כתם הוינן סברין מימר הלכה כרב הונא דו אמר מעין שניהם אתא רב ירמיה בשם רב הלכה כרבי מאיר בתמה וכר' יודה בהועדה
מתוך: ירושלמי בבא קמא ב ז (עריכה)
הלכה ז משנה
[עריכה]שור המזיק ברשות הניזק כיצד נגח נגף נשך רבץ בעט ברשות הרבים משלם חצי נזק ברשות הניזק רבי טרפון אומר נזק שלם וחכמים אומרים חצי נזק אמר להן רבי טרפון מה אם במקום שהיקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים שהוא פטור החמיר עליהן ברשות הניזק לשלם נזק שלם מקום שהחמיר על הקרן ברשות הרבים לשלם חצי נזק אינו דין שנחמיר עליהן ברשות הניזק לשלם נזק שלם אמרו לו דייו לבא מן הדין להיות כנדון מה ברשות הרבים חצי נזק אף ברשות הניזק חצי נזק אמר להן אני לא אדון קרן מקרן אני אדון קרן מרגל ומה אם במקום שהיקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים החמיר בקרן מקום שהחמיר עליהן ברשות הניזק אינו דין שנחמיר בקרן אמר לו דייו לבא מן הדין להיות כנדון מה ברשות הרבים חצי נזק אף ברשות הניזק חצי נזק
הלכה ז גמרא
[עריכה]א"ר יוחנן דר' טרפון היא דרשות הניזק ר' טרפון אומר נזק שלם וחכמים אומרים חצי נזק
מתוך: ירושלמי בבא קמא ב ח (עריכה)
הלכה ח משנה
[עריכה]אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן סימא את עין חבירו ושיבר את הכלים משלם נזק שלם
הלכה ח גמרא
[עריכה]א"ר יצחק מתניתא בשהיו שניהם ישינין אבל אם היה אחד מהן ישן ובא חבירו לישן אצלו זה שבא לישן אצלו הוא המועד