ירושלמי בבא מציעא ז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת בבא מציעא · פרק ז · הלכה ז | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ז משנה[עריכה]

זאב אחד אינו אונס ושני זאבין אונס רבי יהודה אומר בשעת משלחת זאבים אף זאב אחד אונס שני כלבים אינן אונס ידוע הבבלי משום רבי מאיר מרוח אחת אינו אונס משתי רוחות אונס הליסטין הרי הן אונס והארי והדוב והנמר והברדליס והנחש הרי אילו אנסין אימתי בזמן שבאו מאיליהן אבל אם הוליכן למקום גדודי חיה וליסטין אין אילו אנסין מתה כדרכה הרי זה אונס סגפה ומתה אין זה אונס עלת לראשי צוקין ונפלה הרי זה אונס העלה לראשי צוקין ונפלה אינו אונס מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה והשואל להיות פטור מלשלם ונושא שכר והשוכר להיות פטור משבועה ומלשלם וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנייו בטל וכל תנאי שהוא מעשה מתחלתו תנייו בטל וכל שאיפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו תנייו קיים

הלכה ז גמרא[עריכה]

תני כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאי ממון תנאו קיים תנאי שאינו של ממום תנאו בטל כיצד אמר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת שאם מתי לא תהא זקוקה לייבום הרי זו מקודשת ותנאו בטל זה הכלל שהיה ר יודה בן תימא אומר כל דבר שאיפשר להתקיים והתנה עמה לא נתכוון אלא להפליגה בין שאמר בכתב בין שאמר בפה כל המתקיים בפה מתקיים בכתב וכפר עותני בגליל ואנטיפטרס ביהודה את שבנתיים מטילין אותו לחומרו