ירושלמי בבא מציעא ד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | ירושלמי · מסכת בבא מציעא · פרק ד · הלכה ז | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ז משנה[עריכה]

כשם שהונייה במקח ובממכר כך הונייה בדברים לאיאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מה היו מעשי אבותיך שנאמר וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים ואין צריך לומר חדשים בישנים באמת ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו אין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנות אלא אם כן הודיעו ולא לתגר אע"פ שהוא מודיעו שאינו אלא לרמות בו מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת מחמשה גיתות ונותן לתוך פיטם אחד ובלבד שלא יתכוין לערב ר יהודה אומר לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבוא אצלו וחכמים מתירין ולא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב לא יבור את הגריסין כדברי אבא שאול וחכמים מתירין ומודין שלא יבור על פי המגורה שאינו אלא כגונב את העין ואין מפרקסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים

הלכה ז גמרא[עריכה]

רבי אבדימא מלחא הוה מפתר סרדוותי א"ל יעקב בר אחא והתנינן אין מפרקסין מילתיה אמרה שיש פירקוס באוכלין ר זירא הוה עסק בהדא כיתנא אתא גבי רבי אבהו אמר ליה מה אנא משפרה עיבידתיה א"ל איזיל עביד מה דאת ידע רבי אבהו הוה עסיק באילין לסוטיא אתא שאל לרבי יוסי בן חנינה אמר ליה מנן באילין לסוטיא אמר ליה איזיל עביד מה דאת ידע רבה שקר טהר תנא רבי יעקב עמסונייא מהו אין מפרקסין דלא יימא ליה צור גרמך