ירושלמי בבא מציעא א
מתוך: ירושלמי בבא מציעא א א (עריכה)
הלכה א משנה
[עריכה]שנים אוחזין בטלית זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי זה ישבע שאין לו בה פחות מחצייה וזה ישבע שאין לו בה פחות מחצייה ויחלוקו זה אומר כולה שלי וזה אומר חצייה שלי האומר כולה שלי ישבע שאין לו בה פחות משלש חלקים והאומר חצייה שלי ישבע שאין לו בה פחות מרביע זה נוטל שלשה חלקים וזה נוטל רביע
הלכה א גמרא
[עריכה]תני אדם שאמר לחבירו תן לי מנה שאתה חייב לי אמר לו לא היו דברים מעולם הלך והביא עדים שחייב לו חמשים זוז רבי חייה רבה אמר הודיית עדים כהודיית פיו וישבע על השאר רבי יוחנן אמר אין הודיית עדים כהודיית פיו שישבע על השאר אמר רבי לא משנים אוחזין בטלית דרבי חייה רובה מכיון שתפוש בחצייה אלא כמי שהביא עדים שחצייה שלו ותימר נשבע ונוטל אוף הדא דמייא לה רבה בר ממל ורב עמרם סליקו הן דרב ביניי אמר ליה אין מוסרין שבועה לחשוד אמר ליה אפילו לשון שבועה אין מוסרין לו כיצד נשבע רב הונא אמר שבועה שיש לי בה ואין לי בה פחות משוה פרוטה אמר רבי יוחנן אם מזו שבועת תקנה היא ותני שנים שהיו תופסין בשטר זה אומר שלי ואבד ממני וזה אומר שלי הוא שפרעתיך לך יתקיים השטר בחותמיו דברי רבי רבן גמליאל אומר יחלוקו אמר רבי לעזר הכל הולך אחר התפוס בעדים אמר רב חסדא אין שמעותוניה אתיית כרבי שמעון זה אומר חצייה שלי וזה אומר שלישה שלי האומר חצייה שלי ישבע שאין לו בה פחות מרביע והאומר שלישה שלי ישבע שאין לו בה פחות משתות כללו של דבר אינו נשבע אלא על חצי שהודה
מתוך: ירושלמי בבא מציעא א ב (עריכה)
הלכה ב משנה
[עריכה]היו שנים רוכבין על גבי בהמה או שהיה אחד רכוב ואחד מהלך זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי זה ישבע שאין לו בה פחות מחצייה וזה ישבע שאין לו בה פחות מחצייה ויחלוקו בזמן שהן מודין או שיש להן עדים חולקין שלא בשבועה
הלכה ב גמרא
[עריכה]אמר רב הונא תניי תמן אשה שהיתה רכובה על גבי בהמה ושנים מנהיגין אותה ואומרה אילו עבדי והחמור והמשאוי שלי וזה אומר זו אשתי וזה עבדי והחמור והמשאוי שלי וזה אומר זו אשתי וזה עבדי והחמור והמשאוי שלי צריכה גט משניהם וצריכה לשחרר את שניהן ושניהן משחררין זה את זה בחמור ובמשאוי שלשתן שוין
מתוך: ירושלמי בבא מציעא א ג (עריכה)
הלכה ג משנה
[עריכה]היה רכוב על הבהמה וראה את המציאה ואמר לחבירו תנייה לי ונטלה ואמר אני זכיתי בה זכה בה אם משנתנה לו אמר אני זכיתי בה בתחילה לא אמר כלום
הלכה ג גמרא
[עריכה]אמר רבי יצחק הדא הילכתא לית שמע מינה כלום לא מראשה ולא מסיפה היה רכוב על גבי בהמה וראה את המציאה ואמר לחבירו תניה לי נטלה ואמר אני זכיתי בה זכה בה אילו אמר זכה לי זכה הוי לית שמע מינה כלום לא מרישא ולא מסיפא
מתוך: ירושלמי בבא מציעא א ד (עריכה)
הלכה ד משנה
[עריכה]ראה את המציאה ונפל לו עליה ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה בה ראה אותן רצין אחר המציאה אחר צבי שבור אחר גוזלות שלא פיריחו ואמר זכת לי שדי זכת לו היה צבי רץ כדרכו או שהיו הגוזלות מפריחין ואמר זכת לי שדי לא אמר כלום
הלכה ד גמרא
[עריכה]ריש לקיש אמר אבא כהן ברדלייה אדם זכה במציאה בתוך ד אמות שלו ר יוחנן אמר והוא שתפול לתוך ידו מתניתא פליגא על ריש לקיש נטל מקצת הפיאה וזרק בשאר אין לו בה כלום אמר תיפתר בשלא אמר יזכו לי בד אמות שלי ומור דבתרה נפל עליה ופרס טליתו עליה מעבירין אותו ממנה עוד היא בשלא אמר יזכו לי בד אמות שלי והתני רבי חייה שניהם שהיו מתכתשין בעומר ובא עני וחטפו מלפניהן זכה בו עוד היא בשלא אמר יזכו לי בד אמות שלי והתנינן ראה את המציאה ונפל עליה ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה בה עוד היא בשלא אמר יזכו לי בד אמות שלי והתנינן קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה למחצה מגורשת ואינה מגורשת חזקיה אמר בשכר הליבלר היא מתניתא התיבון והכתיב ואני בעוניי הכינותי וגו והיכי אם בנתונין בתוך ידו עשיר הוא אי בשאינן נתונין לתוך ידו יש אדם מקדיש דבר שאינו שלו הוי אומר בנתונין בתוך ד אמות שלו אמר רבי אבין מהו בעוניי שאין עשירות לפני מי שאמר והיה העולם דבר אחר שהיה מתענה ומקדיש סעודתו לשמים תני האומר יזכה לי ביתי במציאה שנפלה לתוכה לא אמר כלום יצא שם למציאתו דבריו קיימין כהדא אריסיה דרבי בא בר מינא סליק לדיקלא אשכח גוזלין ונסתון אזל שאיל לרב לא א"ל כלום אזל חזר אמר רבי בא בר מינא קשייא לן הויתא חזר ותייתר ממציאתו
מתוך: ירושלמי בבא מציעא א ה (עריכה)
הלכה ה משנה
[עריכה]מציאת בנו ובתו הקטנים ועבדו ושפחתו הכנענים ומציאת אשתו הרי אילו שלו מציאת בנו ובתו הגדולים ועבדו ושפחתו העברים מציאת אשתו שגירשה אע"פ שלא נתן לה כתובתה הרי אילו שלהן
הלכה ה גמרא
[עריכה]א"ר יוחנן בשאינן טפולין לאביהן אבל אם היו טפולין לאביהן מציאתן שלו ריש לקיש אמר אין אדם זוכה לחבירו במציאה א"ר לא דמר ר"ש אכן אלא דקשיא ליה על הדא דתני ר הושעיה השוכר את הפועל לעשות בכל מלאכה מציאתו לבעל הבית אמר ר"ל אדם שיש בו רשות לחזור בו תהא מציאתו לרבו מה בין עבדו ושפחתו העברים לעבדו ושפחתו הכנענים א"ר יוחנן עבדו ושפחתו העברים הואיל ואינו רשאי לשנותו ממלאכתו מציאתו לעצמו עבדו ושפחתו הכנענים הואיל ורשאי לשנותן ממלאכתן מציאתן לרבן התיבון הרי אשתו שאינו רשאי לשנות ממלאכתה ומציאתה שלו דתנינן תמן כופה לעשות בצמר ואינו כופה לעשות בדבר אחר א"ר בא בר מינא ורבי יסא בשם רבי יוחנן טעם אחר באשה מה טעם אחר באשה רבי חגיי אמר מפני הקטטה רבי ייסה אומר שלא תהא מברחת נכסיי בעלה ואומרת מציא הוא התיבון בעדים לא אסרו זה אלא מפני זה מציאת אשתו שגירשה רבי יוסנא בשם רבי אחא אדם שגירש אשתו ולא נתן לה כתובתה חייב במזונותיה עד שיתן לה פרוטה אחרונה א"ר יוסי מתניתא אמרה כן מציאת אשתו שגירשה א"ר הושעיה שלא תאמר הואיל וחייב במזונותיה עד שיתן לה פרוטה האחרונה תהא מציאתה שלו לפום כן צריך מתניתא
מתוך: ירושלמי בבא מציעא א ו (עריכה)
הלכה ו משנה
[עריכה]מצא שטרי חוב אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר אם אין בהן אחריות נכסים יחזור מפני שאין בין דין נפרעין מהן דברי רבי מאיר וחכ"א בין כך ובין כך לא יחזיר מפני שבית דין נפרעין מהן
הלכה ו גמרא
[עריכה]תני בשם רבי מאיר בין שטר שיש בו אחריות נכסים ובין שטר שאין בו אחריות נכסים גובה מנכסין בני חורין על דעתיה דרבי מאיר לאי זה דבר הוא מחזיר לצור על פי צלוחיתו רב אמר יורש כמשועבד כשם שמלוה בעדים אינה נגבית ממשועבדין כך אינה נגבית מן היורשין שמואל אמר דאיקני אינו גובה ממשועבדין הא מבני חרי גבי הכא את מר גובה והכא את מר אינו גובה לא דמי מי ששיעבד מקצת למי שלא שיעבד כל עיקר א"ר לעזר שאני אומר כתב ללוות ולא לווה א"ר לעזר אם היה הלווה מודה הרי זה יחזיר א"ר לעזר אם הוחזק השטר ביד המלוה הרי זה יחזיר ותליתהון מתברן וחכמים אומרים בין כך ובין כך לא יחזיר רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני קינוניא רבי יסא בשם רבי יוחנן אם היה זמנו יוצא לבו ביום יחזיר
מתוך: ירושלמי בבא מציעא א ז (עריכה)
הלכה ז משנה
[עריכה]מצא גיטי נשים ושיחרורי עבדים דייתיקי מתנה ושוברין הרי זה לא יחזיר שאני אומר כתובים היו ונמלך עליהם שלא ליתנן
הלכה ז גמרא
[עריכה]תני מצא גיטין וכתובות הרי זה יחזיר וכתוב לא היא חזקה שטר שלוה בו ופרעו לא יחזיר ויגבה בו מפני מירע כוחן של לקוחות ר יסא בשם ר יוחנן ואפילו לבו ביום רבי זירא בעא קומי ר יסא הכא את מר אפילו לבו ביום והכא את מר אם זמנו יוצא לבו ביום ויחזיר אמר ליה אדם מצוי ללות ולפרוע לבו ביום ואין אדם עשוי לפרוע וללות בו ביום ר חגיי בעא קומי רבי יסא הוא הזמן והן העדים והוא המלוה מהו מפני מרע כוחן של לקוחות אמר ליה בשלא נשתעבדו נכסים ויש אומרים בשלא חתמו העדים על אותה המלוה
מתוך: ירושלמי בבא מציעא א ח (עריכה)
הלכה ח משנה
[עריכה]מצא איגרות שום ואיגרות מזון ושטרי חליצה ומיאונין ושטרי בירורין וכל מעשה בית דין הרי זה יחזיר מצא בחפיסה או בגלוסקמא תכריך של שטרות או אגודה של שטרות הרי זה יחזיר וכמה היא אגודה של שטרות שלשה קשורין זה בזה רבן שמעון בן גמליאל אומר אחד לווה משלשה יחזיר ללוה שלשה לווין מאחד יחזיר למלוה מצא שטר בין שטרותיו ואין ידוע מה טיבו יהא מונח עד שיבא אליהו אם יש עמהן סימפון יעשה מה שבסימפון
הלכה ח גמרא
[עריכה]רב ירמיה בשם רב אם היה אישר הדיינין הרי זה יחזיר ר חמא אבוי דרבי הושעיה אמר אשלי דיינין שבגליות גזלי דיינין שבארץ ישראל רב המנונא אמר נכתבה אונו באחד בניסן ניתן הכסף בעשרה בניסן צריכין לכתוב אע"פ שכתבנו כתב באחד בניסן כן נגמר שיתן הכסף בעשרה בניסן רב ירמיה בשם רב סימפון שיוצא מתחת ידי המלוה בכתב ידי המלוה פסול אני אומר מתעסק היה בשטרותיו הא מתחת ידי אחר כשר רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל לעולם אין סימפון כשר עד שיצא מתחת ידי המלוה בכתב ידי הלוה והתניא שלא פיקדנו אבא ושלא אמר לנו אבא ושלא מצינו שטר בין שטרותיו ששטר זה פרוע הא אם נמצא פרוע מאי כדון אמר ר יוסי בי ר בון תיפתר כגון הדא דייתיקי שאין אדם מצוי לפגם דייתיקן שלו