ירושלמי בבא בתרא ט ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת בבא בתרא · פרק ט · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ו משנה[עריכה]

שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחים שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת לא כתב בה שכיב מרע והוא אומר שכיב מרע הייתי והן אומרין בריא היה צריך להביא ראייה ששכיב מרע היה דברי ר"מ וחכמים אומרים המוציא מחבירו עליו הארייה

הלכה ו גמרא[עריכה]

רב ירמיה בשם רב שייר מטלטלין לא עשה כלום אלא הניח לו מעות ולקח קרקע כמי ששייר לו קרקע ודא דתימר לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו מתנה באותו שלא הבריא אבל אם הבריא הדא היא דמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי עשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן והוא שמת מאותו החולי מסוכן שחילק נכסיו בין בחול בין בשבת מה שעשה עשוי ואם היה בריא עד שיכתוב בכסף בשטר ובחזקה א"ר יוחנן ניטמא בספק בקעה בין בימות החמה בין בימות הגשמים מחלוקת רבי מאיר וחכמים בא לישאל בימות החמה נשאלין לו בימות החמה בימות הגשמים נשאלין לו בימות הגשמים אמר רבי יוחנן ובלבד ימים הסמוכי לגשמים ר ינאי בשם ר יד השטרות לתחתונ א"ל ר יוחנן ולא מתניתא היא לא כתב לה שכיב מרע והוא אומר שכיב מרע וכו והוה ר יניי מקלס ליה השלים זהב מכיס בני אל יליזו מעיניך וגו חד טלי זבין ניכסוי אתא עובדא קומי ר חייה בר חיוסף ור יוחנן ר חייה בר יוסף אמר חזקה על בן דעת חתמו רבי יוחנן אמר מכיון שקיבל עליו לעקור נכסין ממשפחה עליו להביא הראייה אומר רבי יוחנן יד השטרות לעליונה רבי יסא בעא קומי ר יוחנן מה בר דרבי אמר יד בעל השטר לתחתונה אמר ליה דברי הכל היא יד השטרות לעליונה והיך אתון אמרין אתא עובדא קומי ר חייה בר יוסף ואמר חזקה על בן דעת חתמו ואתא מרת מכיון שקיבל עליו לעקור נכסים ממשפחה למשפחה עליו להביא ראייה אמר ליה אנא לא אמרית הדא מילתא אמר רבי זירא קומי רבי יסא אפילו בעי ר יוחנן מיכפור ולא כן אמר רבי יוחנן בשם רבי יד בעל השטר לתחתונה א"ל רבי יוחנן ולאו מתני היא אלא חכמים שהם כרבי רב ירמיה בשם רב הלכה כר"מ שמואל אמר חילופין היא מתניתא מהו חילופין היא מתניתא חברייא רברבייא אמרי עדים חברייא זעירייא אמרי אין עדים כלום פליגי אלא על העדים אמר רבי אחא כיון שאמרתי לכם לכתוב שכיב מרע ולא כתבתם שקרים אתם