ירושלמי בבא בתרא ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת בבא בתרא · פרק ב · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנה[עריכה]

לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו ולא שיח ולא מערה ולא אמת המים ולא נברכת הכובסין אלא אם כן הרחיק מכותלו של חבירו שלשה טפחים וסד בסיד מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו שלשה טפחים או סד בסיד מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי הרגלים מן הכותל שלשה טפחים מרחיקין את הריחים שלשה מן השכב שהן ארבעה מן הרכב ואת התנור שלשה מן הכלייא שהן ארבעה מן השפה

הלכה א גמרא[עריכה]

כיני מתניתא וסד בסיד אם סד בסיד כל שהוא אם לא סד בסיד שלשה טפחים מהדא מרחיקין הגפת והזבל והמלח והסיד והסלעים מכותל חבירו שלשה טפחים או סד בסיד הכא את מר מפני שהסלעים מרתיחין וכא את מר אין מרתיחין אמר רבי יוסי כאן וכאן אין הסלעים מרתיחין אלא מפני שעושין עפר תחוח ומלקין את ארצות הכותל תני בצונם מותר והיך אמרין ר יוחנן נפק מכנישתא ושפך מים לחודי תרעא ולא ידעין אי משום דהוה צונם ואין משום דהוה ביה צער ולא הוה יכיל מסיבר הדא דתימר בריחיא דתמן ברם בריחיא דידן שלשה מן האיצטרוביל שהן ארבעה מן הקלת ואת התנור שלשה מן הכיליא שהן ד מן השפה ר יודן בן פזי אמר מן השפה החיצונה ולפנים ורבנן אמרי מן השפה הפנימית ולחוץ היה עשוי כשובך מהו נישמעינ מהדא רבי יהודה אומר עד שתהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח וכירה לא כמין שובך היא עשויה ותימר בין מלמעלן בין מלמטן טפח וכא בין מלמעלן בין מלמטן שלשה טפחים