יפה תואר על בראשית רבה/צז/ו
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה צז |
• ב • ג • ד • ה • ו •
שלשה סימנים נתן להם יוסף כצ"ל (וע' במפרשים) ומה שמסר לו שלשה הסימנים כי לולי זאת לא יאמינו לו משום סבא קודם זמן הקצוב. והסימנים האלה היו מסורים בידי הזקנים לבד. ולא יחשד הבא עמהם שידעם מהקבלה. והיינו דקאמר משה והן לא יאמינו לי כי לא ידע שיש להם סימנים. וע"ע בשמ"ר פ"ג ומ"ש שם. ומה שהוצרך לג' סימנין י"ל שזה נגד ג' טענות שבעבורם אפשר שלא יאמינו בגואלם. הא' שעדיין לא הגיע הקץ. והב' מפני שלא היו בידם מעשים טובים הראויים לגאולה. והג' מפני שהיו עובדי עבודת כוכבים וכמ"ש בחזית בפסוק קול דודי ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן. וכנגד שלש הטענות האלה באו שלשה הסימנין. כי הטענה הא' הוא שלא הגיע הקץ וע"ז בא הסימן פקוד הנושא הוראתו ג"כ מספר וחשבון וזה כי הקב"ה מונה סופר ופוקד את הקץ כפי רצונו כ"י גם קודם הזמן. וכנגד טענה הב' שלא היו בהם מעשים טובים אמר כי ימנה בהם זקנים והם עמרם ובית דינו ויביט על מעשיהם ולא על מעשי ישראל הרעים וכדאיתא התם בחזית. וכנגד הטענה הג' שהם עובדי עבודת כוכבים מסר להם הסימן של אנכי שיביט בהם כאלו כולם מאמינים באנכי ה' אלהיך. ולדעת ר"ח הוא שם המפורש תחת אנכי והכל אחד הוא:
בן שהשכיל ולא עשית כמעשיהם לפיכך תהא השכם בחלקך כצ"ל. ופירושו דשכם הוא הבכורה כמ"ש ר"י בסמוך וקאמר לפי שהיה בן משכיל ולא עשה כמעשה אחיו אשר היו ראויים לבכורה דהיינו ראובן ויהודה שגבר באחיו. ושניהם נכשלו בבלהה ותמר. אבל יוסף נזהר מזנות באשת פוטיפר לכן תהיה הבכורה בחלקו. וזה ע"ד ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף. ויתכן לפרש ולא עשית כמעשיהם. שהמה גמלוך רעה ואתה גמל אותם טובה:
שכם זו הבכורה. ע' בזה ברש"י בחומש וברא"ם:
במצות ובמעשים טובים. כי אלו הם חרבם וקשתם של צדיקים כאומרו רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם כי לא בחרבם ירשו ארץ וגו'. ואע"פ שהבכורה לקח מעשו בלחם ונזיד עדשים. אבל זה לא היה רק לסתום פי עשו אבל עיקרה מה שהסכים הקב"ה על זה כדלעיל פס"ג. וזה לא היה אלא בזכותו: