יפה תואר על בראשית רבה/עח/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה עח | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אין אנו יודעין כו'. ומפרש הכתוב במה שמקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים אנו יודעים כי ירושלים תבנה ותושב כי כן התנבאו עליה כמה נביאים ועי' לקמן פפ"ב. והדר מפרש היכן מצינו שעצת מלאכיו ישלים. והלא מלאך אחד (כצ"ל ולא אלא) כו' ונגלה אליו הקב"ה לקיים גזירתו של מלאך:

לקיים גזירתו של אותו מלאך. פליג על רב הונא דאמר שגלה לו מה שהקב"ה יאמר והוא סובר שלא גלוי העתידות הוא אך ברכה אשר ברכו המלאך. ומ"ש לקמן פפ"ב אמר לו עתיד הקב"ה להגלות עליך לאו גלוי העתיד הוא אלא ברכה דקים ליה שהקב"ה יקיים ברכתו:

מה פני אלהים ולא יראו פני ריקם. נראה דל"ג כאן כי אין ענין פה ואגב שיטפיה דהמאמר לקמן בפרשה זו הובא כאן:

את הוא שאיקונין שלך כו'. ולפי הדרש הזה מפרש כי שרית מלשון שררה שנחשבת כאחד משרי מעלה וצבא מרום: