יפה תואר על בראשית רבה/עח/א
| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה עח | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז •
על שאתה מחדשנו בבוקר כו'. וה"פ כמו שאנו רואים שבני אדם הולכים לישן עיף ויגע מעמל יום ובבוקר יקומו ואילותם תתחדש. וע"ז אנו מברכין בכל יום המחזיר נשמות לפגרים מתים. מזה אנו יודעים כי גם הנרדמים בקבר. יבוא יום אשר יקיצו מתרדמתם לתחיה:
אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלנו. פי' הדברים ממה שאנחנו רואים כי בני ישראל לא כלו מחמת אויביהם בשנות הבינים בדרך נס ופלא אשר כל העמים הראשונים כבר נבלעו. מזה אנו יודעים שהקב"ה יגאלנו לעתיד. כי לא עביד קוב"ה נסא לשקרא. וישמור אותנו על עת קץ. ועמ"ש בזה לעיל בפ' נ"ו:
אין כת של מעלה מקלסת ושונה כו'. ומפרש חדשים לבקרים כי בכל בוקר בורא הקב"ה מלאכים חדשים. וז"ש הכתוב חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו. פי' אע"ג דהמלאכים יתמו עכ"ז לא תמו חסדי ה' מאתנו ואנחנו קיימים וע"כ רבה אמונתך אשר אמרת לגאלנו. ועל כן חלקי ה' אמרה נפשי ואוחיל לו שיקיימני ויגאלני וע' בפרק גיד הנשה שמה לא משמע. כי בכל יום יברא הקב"ה מלאכים חדשים:
זה מיכאל וגבריאל כו'. המלאך הוה לא היה לא מיכאל אשר הוא שר ישראל ולא גבריאל שמלמד זכות על ישראל כדאיתא בפ' יום הכפורים על פסוק ואני באתי בדבריך. אך הכוונה כמו שהשרים האלה הם מן השרים הראשונים ולא מתחלפין. כן היה המלאך הזה מן השרים הראשונים ולא מתחלף. והנה אם הדברים האלה עומדים ברומו של עולם ואין לנו רק להאמין בדבריהם אשר עמדו בסוד ה' ולא לחקור בהם בדעת אנוש המוגבלת אבל לסכור פיות הלועגים אמרנו לתת דעת בדבריהם כי מה שאמר ר"ח בשם רשב"ן אין כת של מעלה מקלסת ושונה. כי קילוס כל דבר שאינו בעל דבור הוא העמדתו וקיומו באותו המעמד והתכונה שברא היוצר שממנו תודע חכמת הבורא ית' לאנשים ויהללו את ה' ע"ד הללו ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות וגו' וכ"כ הרמב"ם וז"ש אלא בכל יום בורא הקב"ה כת של מלאכים חדשה כו' פי' כי בכל הנבראים האלה יש שנוי בכל יום. וכאשר אמר החכם כי אין ראובן הרמוז היום הוא אשר למחר וכמים המוגרים לא יעמוד יסוד כל הנבראים על מצב אחד. וכל כח וכל יסוד נקרא מלאך וכה"ש המורה בח"ב פ"ו. ור' ברכיה הבין דברים אלו כפשוטו כי על שכלים הנבדלים מדבר והקשה אליו מן המקרא שלחני כי עלה השחר והשיבהו בדרך בדיחותא חנוקא סברת למחנקני כלומר לדעתך שפיר הקשית אבל הקרא הזה מיירי מהשכלים הנבדלים כמו מיכאל וגבריאל ואינון לא מתחלפין אבל אנכי מדבר מיסודות המתחלפין ואנדריאנוס שאלהו כי בהפרד היסודות בחילופן התמידי לאן אינון אזלי אם הם נפסדים וכלים או פושטים צורה ולובשים צורה ואמר לו מן הן דאתבריין מן נהר דינור. כלומר מתהפכין לחומר הראשון הנקרא בלשון הפילוסופים יולי אשר ממנו נבראו. והוא קורא את החומר הזה נהר דינור יען כי מהות החומר הזה לא נודע כמו מהות האש וביאור לו את הנהר דינור כי לא ינוח לעולם כמו הירדן דלא נח. ובא פה רק בדבר המוחש לבארו קצת את החומר המפשט הזה ועי' לקמן בשמ"ר פט"ו:
ר"מ ור"י ור"ש. באו להוכיח מן הכתובים דגדולים צדיקים ממה"ש ובאו לתרץ בזה למה בקש המלאך מיעקב שלחני ומה דהצריכו להביא ג' ראיות. משום שיש ג' סבות לאמור אשר המלאך הוא גדול מהאדם הצדיק. הא' משום שהמלאך הוא נצחי וקיים והאדם הוא נפסד ולזה משיב אחרי כי מלאכותו הוא לשמור את האדם שלא יפגעהו אסון. ולכן אף שהמלאך גדול מצד נפשו שהיא נצחית אבל מצד שהאדם הוא הנשמר יגדל הוא משומרו. והב' היא משום שהמלאך רוחני והאדם חמרי. וע"ז אמר הלא הנישא גדול מהנושא ואחרי שהמלאך נושא גוף האדם והאדם למעלה ממנו בזה כי יתנשא ויתרומם במעשיו והמלאך הוא עומד לכן הצדיק חשוב. והג' שהמלאך באשר הוא שכלי בלתי בעל תכלית וכמ"ש הרב. והאדם הוא רק חלקי ומובן הוא כי הכלל גדול הוא מהחלק. וע"ז אר"ש אחרי כי המלאך ברשות האדם לכן הוא גדול ממנו. וכמו שהמשלח גדול מן המשתלח כי המשתלח ברשות המשלח: