יפה תואר על בראשית רבה/עד/א
| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה עד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
כתיב זעקתי אליך ה' וגו' משום דק"ל למה כפל לכתוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ולא אמר אל ארץ אבותיך לבד. ובאברהם דכתיב מארצך וממולדתך כבר מדריש שם. וגם למה לא אמר שוב לבית אביך כמו שאמר יעקב ושבתי בשלום אל בית אבי. לכן דריש אל ארץ אבותיך אל הארץ אשר תתאוה לה כי קדושה היא. עתה נתונה לך הרשות לשוב אליה. ומביא את הפסוק אלקי בארץ החיים כמו שמדריש ע"ז הפסוק בילקוט בשם התנחומא חלקי בארץ החיים מתאוה אני לחזור לא"י אמר יעקב ברשות יצאתי אף אני איני חוזר אלא ברשות א"ל הקב"ה רשות אתה מבקש שוב אל ארץ אבותיך:
תמן שובעה תמן זולא. ואע"ג דהכתובים הפליגו בשבח ארץ ישראל ונקראת ארץ זבת חלב ודבש ובשלהי כתובות מפליג מאד לספר הברכה אשר צוה ה' בא"י בפירותיה ומזונותיה. וכן ביומא פ"ז דריש בארצות החיים זה מקום שווקים ופירש"י שם שיש בו משא ומתן וזה ידוע כי בא"י היה המסחר פרץ מאד כדאיתא באיכה רבתי על פסוק משוש כל הארץ. מ"מ מקשה כיון דבחורבנה אין שם שובע וזול איך יכנהו לקרוא אותה בארץ החיים הלא החיים אשר בקרבה איננה לה מצד טבעה כיון שעתה חדלו. ורק משום ברכת ה' שהיתה בקרבה ואיך יתארנה בתואר הזה אשר הוא נכון רק לצור אשר בה השובע והזול מצד הטבע:
לימות המשיח. מזה משמע כי התחיה תהיה מיד בבוא משיח צדקנו. ולא כשמואל דאמר אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות:
אני בעצמי מצפה לך כדי שיעבוד את ה' בטהרה. ועוד כדי שיתיחד הדבור אליו שאינו נמצא לו בהתחברו לרשע כמ"ש בתנחומא ועוד שאין הנבואה מצויה בחו"ל:
הכא את אמר ואהיה עמך כו' פי' דהשנוי ביניהם דהכא כתיב מקודם שוב אל ארץ אבותיך וגו' ואח"ז כתיב ואהיה עמך משמע בהליכתו שמה לא יהיה עמך דאל"כ היה לו לכתוב אנכי אהיה עמך שוב אל ארץ אבותיך ושמה כתיב ואהיה עמך בכל אשר הלכת משמע כי גם בהליכתו בחו"ל בעודו בדרך ישמרהו ה' ויצילהו. וכ"ה באגדת שמואל כי השנוי הוא בזה. ומשני דדוד היה מפרנס את כל ישראל והיה צריך ללכת גם בחו"ל ללחום מלחמותיו ולהכניע את אויביו לכן היה ה' עמו גם בחו"ל. אבל יעקב שלא היה מפרנס אלא ביתו לא היה צריך ללכת בחו"ל: