יפה תואר על בראשית רבה/סד/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה סד |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ויצו אבימלך וגו'. דריש את הכתוב הזה אחר ויזרע יצחק שלא כסדר הפסוקים. משום דאזהרת אבימלך היתה בשביל הקנאה שקנאו בו אנשי ארצו שראו שהצליח מאד. ולכן אמר כי לא יבזוהו גם בזריקת צרור. ולכן דריש מקודם את רב הברכה אשר היה ליצחק ואח"ז באה האזהרה. ואף שהכתוב הקדים הצווי של אבימלך אפשר הטעם בזה כדי לסמוך ויזרע לויגדל ומספר והולך מהצלחתו להכי הקדים האזהרה שלא כסדר המעשה:

הה"ד יגורו יצפונו וגו'. פי' שהוא צוה שלא יזרקו בו גם צרור כדי שלא יגרמו לו מיתתו ויתנכרו לאמר אך צרור קל זרקנו בו. וז"ש יגורו יצפונו ולא יגלו את מזמתם. אבל המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי. ויחפצו בערמה לקחת את נפשי:

לשעבר היה לך חד קוקיא כו'. כי על מה שברכו ה' במאה שערים והרבה כסף וזהב לא היה מקפיד כי ידע אשר מאת ה' היו לו אבל על המקנה שקנה מהם בכספו ונחסרו מהם הקפיד אבימלך. א"נ דלא מקרי עצמות אלא המקנה שזה עצם העושר וכמ"ש ז"ל למה נקרא עשתרות שמעשרות את בעליהן. ולכן לא הקפיד רק בזה שהיה להם הפסד גדול במה שנסבו עדרי הבהמות אליו: