יפה תואר על בראשית רבה/ל/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה ל | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

צווחין לעוירא כו'. פי' עור עין אחת. ומה שהביא כל אחד שני משלים לדעתו. י"ל דמפרשי צדיק תמים שהיה צדיק במעשיו ובדעותיו שהיה משכיל גם בחכמה וכדלעיל פכ"ט שהיה הוגה בתורה. וזה ידוע שאין צדיק בלא חכמה וכדאיתא בתנחומא פ' בחקותי על הפסוק פרי צדיק עץ חיים ע"ש. ולכן הדורש לגנאי וממעט את חכמתו ומעשיו הטובים לגבי שאר הצדיקים כמו משה ושמואל. לענין מיעוט חכמתו מביא המשל בשוק סמיא כו' כי דורותיו היו סכלים ופתאים. לכן לגביהם אשר ראה חלקו בחכמה נקרא צדיק. ולענין מעשיו הטובים מביא המשל ממרתף יין אשר באחת מהחביות אף כי טעם יינו היה קוסם מ"מ לגבי החומץ נקרא היין טוב. ור"נ הדורש לשבח מביא המשל על חכמתו הנשגבה מצלוחית של אפרסמון כי הריח הוא משל להשכלה וע' בברכות דף מ"ג על הכתוב כל הנשמה תהלל יה. ועל מעשיו הטובים מביא המשל מהבתולה שהיתה שרויה בשוק של זונות: