יפה תואר על בראשית רבה/יד/ו
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה יד | >>
• א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י •
את האדם בזכותו של אברהם. הדרש הזה איננו מיתור הה"א הידיעה דלא יבוא על שם עצם פרטי כי אדם פה משמע שהוא תאר המין וכמו האיש הגבר דבאים בה"א הידיעה אבל מייתורא דאת האדם קדריש. והיה יכול לומר וייצר ה' אלהים עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה וכמו דכתיב ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה וגו'. ולכן דריש כי בא פה לרמז אשר העולם נברא בזכות אברהם וכמ"ש בהבראם בזכות אברהם וגם אדם הראשון נברא בזכותו שהוא יתקן את קלקול אדה"ר. ולולא אברהם לא היה נברא כי מי יתקן את קלקולו:
ולמה קורא אותו גדול. דאי משום דגדול הוא בשנים הא אדם הראשון גדול בזה מכולם ואי משום דגדול במעלה הא שלשה אבות שקולים הם לפני הקב"ה כדלעיל ספ"א. ומשני דהיה ראוי להברא לפני אדה"ר ונחשב כאלו נברא וא"כ גדול הוא בשנים מכולם וגם במעלה אין גדול ממנו:
אמר הקב"ה שמא יקלקל כו'. הנה ספיקא קמי שמיא ליכא. ובוודאי ידע הקב"ה כי אברהם לא עמד בפתויו של נחש. ורק משום כבודו של אברהם אמר בלשון שמא:
בנוהג שבעולם אדם שיש לו קורה כו'. הוא בא לחלוק על הטעם שלפניו ונותן טעם אחר למה נמצא אברהם באמצע כדי שיגן בזכותו על שלפניו ועל שלאחריו דאלו נברא בראשון אז לא קמה זכותו לדורות שלאחריו הרחוקים ממנו מאד. ואברהם היה באמצע הדורות דשתא אלפי שנין הוי עלמא כדאיתא בפ"ק דע"א. שני אלפים תהו [היינו הדורות שלפני אברהם שלא היה ביניהם תורה] וב' אלפים תורה. וב' אלפים ימות המשיח ואברהם בזכותו סבל הדורות של ד' אלפים כי הדורות של ימות המשיח אינם צריכים לזכות אברהם כי אז יהפך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' וגו':
אמר ר"ל מכניסין את המתוקנת כו'. לפי הגירסא שלפנינו נראה כי מה שנאמר למעלה אצל דברי ר"ל למה קורא אותו גדול כו' איננו מדברי ר"ל אך הוא דברי המדרש הנותן טעם למה נתאחרה לידת אברהם. וראב"כ נותן טעם אחר. ור"ל מחזק דבריו הראשונים ונותן ג"כ טעם חדש למה נתאחרה בריאת אברהם כי מכניסין את המתוקנת זה אברהם לבית של מקולקלת אשר קלקל אדה"ר ואין מכניסין כו'. ולכן נברא אדה"ר באחרונה: