יפה תואר על בראשית רבה/יד/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה יד | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

יצירה בעוה"ז כו'. ולב"ש תהיינה גם היצירות מתחלפות. ולא כיצירת העוה"ז תהיה יצירת העוה"ב. ולב"ה מרמז לנו רק כי תהיינה שתי יצירות בזמנים מתחלפים אבל אופן היצירה יהיה שוה בשתיהם. והנה היצירה בעוה"ב היא לאחר תחיית המתים ומזה הוכיח הרמב"ן בשער הגמול כי עוה"ב הוא עולם התחיה אבל בגמ' ובמדרשים בכ"מ מוכח כי עוה"ב הוא בכמה פנים. בין על הנצחי אשר אחר המות. ובין על ימות המשיח ובין על אחר התחיה. והנה טעם מחלוקת ב"ש וב"ה הוא בזה. כי בעוה"ז היצירה שומרת דרכי הטבע. ולכן מתחיל בעור ובשר והחלקים אשר יפרדו מהם יתקשו והיו לגידים ועצמות. משא"כ בעוה"ב תהיה היצירה נסי. ונס בתוך נס כי מן הקשה יתרכך והיו לעור ובשר. וב"ה סובר כי הקב"ה לא ירבה בנסים שלא לצורך ותהיה התחיה קרובה לדרכי הטבע במה שאפשר:

חיים וחסד עשית עמדי וגו'. מסיים בכתוב הזה שלא יאמר האדם כי הכל הוא בדרך הטבע. לכן מביא הפסוק ופקודתך שמרה רוחי. כי אם השגחת ה' לא שמרה את רוחי אז הטפה לא היתה מצלחת לעשות את מעשיה: