יפה תואר על בראשית רבה/יא/ה
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה יא | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י •
שרצה הקב"ה לכבדה. משמע שהוא גזירה בלי טעם ובאמת מפורש בתורה הטעם כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש. והשבת הוא אות על חידוש העולם. והיה לו להשיב לטורנוסרופוס מן מקרא מלא על שאלתו מה יום מיומים. אבל שאלת טורנוסרופוס היתה כי על אמונת החידוש היה די למנות ששה ימים ולשבות ביום השביעי באיזה יום שיחול. ואולי כוונת שאלתו היתה למה לא ישבתו ביום הששי כי אז כלה הקב"ה את מלאכתו או ביום הא' שאז החל את מלאכתו. והיה לישראל לאות על חידוש העולם ולמה דוקא ביום השביעי שאז חדלה המלאכה. ולכן השיב לו ר"ע מה גבר מן גוברין הלא חזינן כי האיש אשר המלך חפץ ביקרו מחוייב כל אדם להוקירהו. לכן בחר לנו את יום השבת למנוחה באשר אותו הוקיר גם הקב"ה:
סמבטיון יוכיח ע' ברמב"ן פ' האזינו שהוא נהר גוזן ששם גלו עשרת השבטים. ונקרא סבטיון כי סבט בערבית הוא כמו שבת בעברית. ואותיות יון נוספות הן ויען כי ינוח ביום השבת לכן נקרא סבטיון:
שאין רשות אחרת עמו. וכל יושבי תבל לא חשיבי דיורין לגביה כיון שהכל עבדיו הם. וכל העולם כלו שלו לכן לא נקרא העולם לגביה ר"ה רק חצירו הוא. כי הקב"ה מלא כל העולם:
ולא עוד אלא שהרי אוכלי המן כו'. פי' לא מיבעי שכל מה שהוא עושה בהיתר הוא עושה. אבל מצינו ג"כ דהחמיר על עצמו להוריד את המן בשבת. אע"ג דמדינא מותר לו רק להראות לכל באי עולם את קדושת יום השבת החמיר על עצמו לבלי להורידו בשבת: