יפה תואר על בראשית רבה/יא/ב
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה יא | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י •
ברכו במן. פי' כי בעד יום השבת לבד אספו שני עמרים וכדאיתא במכילתא על פסוק לחם משנה ועל פסוק לחם יומים עומר של שבת כפול היה וכ"ה במדרש שוח"ט מז' צ"ב כל עסקא דשבת כפול עומרא דשבת כפול כו'. ומ"ש בע"ש שני עומרים פי' שני עומרים בשביל השבת מלבד העומר אשר ליום הששי ולקטו בע"ש ג' עומרים. או ששלח הקב"ה ברכה בעומר אשר נלקט בעד יום השבת ויהי לשני עמרים. ונכפל העומר או בשביל להרבות בו בתענוגים או כדי שיבצעו על שני ככרות. ולפ"ז הכתוב ויברך אלהים קאי על לעתיד כי הקב"ה מגיד מראשית האחרית:
ברכו בעטיפה. סתמא דמדרש קאמר לזה ולא ר' יצחק דהא הוא אמר ברכו במן וכן נראה במכילתא:
צריך לערב. פי' לתקן שלא יהיו קרועים ומלוכלכים:
ברכו בנר ובי היה המעשה. כי הברכה היא תוספת אורה. והעיד שבו היה המעשה ולפ"ז מה שלא יקרה כן עתה ע"כ הוא בשביל חסרון הזכות:
ברכו באור פניו של אדם. כי שמחת השבת תוסיף אור בפניו ע"ד לב שמח ייטיב גהה. וגם מפני הנשמה היתרה תאיר פניו יותר מבימות החול. וזה מורה ג"כ כי קדשו באור פניו כי יש בו ג"כ קדושה יותר מבימות החול:
התחילו הכל מקלסין על הטוב שהאורה משמשת גם בלילה משא"כ בשאר הלילות:
אר"י בר' סימון אור שברא הקב"ה כו' גם הוא מודה שהאור שמש ביום השבת. אך מחלקותם הוא בזה. כי הוא סובר כי בשביל חטא דור המבול נגנזה ורק בשביל כבוד האדם שמשה עד יום השבת. ואם לא חטא אדם הראשון אז היה האור משמש עד ימי דורות החוטאים:
ומנין שגנזה. נראה דל"ג לה דלזה א"צ ראיה כיון דליתא קמן ואולי פי' ומנין שהיתה לפנים ואח"ז גנזה אולי לא היתה מעולם ומוכיח מהכתוב וימנע מרשעים אורם שכל הכתובים מדברים שם במעשה בראשית. ויהיה המם של מרשעים מ"ם הסבה ופירושו בשביל הרשעים מנע האור:
ל"ו שעות שמשה אותה האורה. פי' לאדם אבל בשאר הימים הפסיק החושך בלילה את האורה:
מפני שהוא תחלת ברייתה. ומ"ש שמים אש ומים זה קאי על אש היסודי דנברא קודם לכל המורכבים. ופה מדבר מאש הנמצאת בינותינו: