יפה תואר על בראשית רבה/טז/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה טז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

עדיין לא עמד כוש כו'. זה הוא מדרך המדרש לשנות הדברים אף כי כבר השיב תשובה זו על חוילה:

אובל אוותינטין של נהרות. ומוכיח זה מדלא כתיב על נהר אובל. משמע דהיה ידוע וחשוב בשמו לבד:

הוא פרת והוא נהר כבר. אע"ג דפרת מקיף את א"י כדלעיל וכבר הוא בחו"ל. אפשר לומר כי מצד האחר הוא פונה לחו"ל:

עד שכלה במגריפה. שהוא קטן כשיעור מגריפה. ובילקוט גריס עד שהוא כלה ופותקין אותו במגריפה. ופי' שפותחין אותו להמשיכו עוד. ומ"ש שמימיו פרין ורבין ע' בזה בבכורות פרק תשיעי:

אומרים לפרת כו'. פי' אם ישב אדם אצל אלו הנהרות וישים על לבו מדוע מי הפרת אינם הומים וסוערים ומי חדקל בשאון יהלכו. אז ישיב לנפשו כי המהולל במעשיו לא ירון ולא יזעק. כי מעשיו יגידו תהלתו. ורק הנעור וריק אשר לא יחפוץ בתבונה כי אם בהתגלות לבו ישמיע בחוץ קולו להתהלל במתת שקר. וזה מוסר השכל כי טוב לאדם לשבת שקט בביתו ולהגות בתורה ובחכמה. ולא לרוץ בחוצות ולהתפאר בשאתו ויתרונו אשר שוא המה: