יפה תואר על בראשית רבה/ו/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ג' דברים קולן הולך כו' לפי הפשט נראה כי קולן הולך מסוף העולם ועד סופו. ולמען לא תחרשנה אזני בני אדם מהקולות הגדולים והחזקים. וגם העולם יתערבב מהקולות האלה עשה הקב"ה נס שלא ירגישו בקולות האלה. וקרוב לומר עוד כי דרך מוסר אמר. הן קולן הולך מסוף העולם ועד סופו להגיד לבני אדם כי יש אלהים בארץ המנהיג את הכל ובני אדם אשר המה בינתים אינם מרגישים בזה לרוב הרגלם בהם. ומונה את החמה המגדת לאדם כי ה' הכין מאור ושמש וכדלעיל ואת הגשמים הנראים בהם פלאי היוצר וכדלעיל וגם קול הנשמה אשר ממנה יראו כי ה' לוקח נפשות במשפט לענוש לבני אדם על פשעיהם:

שהוא שף ברקיע כו' פי' שמהלך החמה איננה בגוף הרקיע אלא למעלה על הרקיע: