יפה תואר על בראשית רבה/ו/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אר"י ג' דברים כו' הוא מונה ג' דברים אשר תועלתם היא לכל העולם ואי אפשר להשיגם גם במחיר רב וה' נתן לנו בחנם. בלי כל השתדלת. וזה התורה נתנה לנו בחנם כידוע מהמאמר מה אני בחנם כו'. והמאורות והגשמים. ולכן לא חשיב חכמה עושר וגבורה וכדאיתא לקמן במ"ר פכ"ב דהמה רק מתנה ליחידים ולא לכל העולם. וגם לא מנה אש מים ועפר כי המה לא יפסקו לעולם. ולא חשיב ג"כ את אשר מנו האחרים כמו שלום ישועה וא"י נקמה רחמים והפרשת הים כי אלו יבואו לפעמים בתחבולות ובעמל בני אדם. ור"ע בשם ריב"ס מוסיף אף השלום סובר שיצר לב האדם מלא ריב וקטטה מטבעו. ואם ה' לא יתן השלום לא יקום באדם. וריב"נ מוסיף אף הישועה כי שוא היא תשועת האדם אם ה' לא יושיעהו. ור"ת מוסיף אף א"י שנכבשה בדרך נס ולא בזרועם עשו ישראל חיל. וי"א מוסיפים אף נקמת ראמולוס אשר גם היא תעשה בדרך פלא ונס. ורבנן מוסיפין אף הרחמים כי יצר לב האדם רע מנעוריו. וה' לבד יטה את הלב לרחמים. וריב"מ מוסיף אף הפרשת הים כי ה' לבד הוא המשקיט את שאון גלי הים אשר לא יבלע את ההולכים בקרבו:

מעצרת ועד החג כ"ה דרך המדרש לדרוש את הכתובים אשר יביאם מקודם לתכליתו. ודריש הכפל לשון בהם דכתיב בים דרך ובמים עזים נתיבה. אמנם הים נאמר על העתות אשר הוא שוקט קצת וזה מעצרת ועד החג אז ההולכים בו ימצאו דרך רוחה להם. ובמים עזים בעת אשר גליו ינשאו וירומו למעלה וזה מהחג ועד חנוכה אז ההולכים בו ימצאו בו רק נתיבה צרה. אבל מחנוכה ואילך דהרוחות סוערות מאד אז א"א ללכת שם כלל: