יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/ה/28
28. סיומים עם צריח אחד ורגלים
[עריכה]הקורא כנראה הבין בשלב זה שסיומים של שני צריחים ורגלים הם קשים מאוד, וכי הדבר נכון גם לסיומים של צריח אחד ורגלים. סיומים של שני צריחים ורגלים אינם נפוצים במיוחד במשחק בפועל; אבל הסיומים של צריח ורגלים הן פחות או יותר סוג הסיומים הנפוץ ביותר שעולה על לוח השחמט. עם זאת, למרות שהם מתרחשים לעתים קרובות כל כך, מעטים שולטים בהם ביסודיות. לעתים קרובות הם בעלי אופי קשה מאוד, ולעתים אף שהם נראים פשוטים מאוד הם למעשה מורכבים ביותר. הנה דוגמה ממשחק בין מרשל לרוזנטל בטורניר אליפות מועדוני השחמט במנהטן בין השנים 1909-1910.
דוגמא 59
[עריכה]| 8 | 
|
|
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 1 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח |
בעמדה הזו יש למרשל ניצחון פשוט על ידי צ-ג7+, אבל מרשל שיחק ו6 ונתן לשחור הזדמנות לתיקו. למזלו, השחור לא ראה את מסע התיקו, שיחק גרוע והפסיד. אם שחור היה מבין את המצב הוא יכול היה להשוות על ידי המסע צ-ד6.
- 1. ו6, צ-ד6!
כעת יש ללבן שני המשכים אפשריים: (א) ו7, או (ב) צ-ג7+. יש לנו לפיכך:
(א) 2. ו7, צ-ד8!
- 3. צ-ח5+, מ-ג4
ולבן יהיה חייב בסופו של דבר להקריב את הצריח שלו עבור הרגלי השחור. או—
- 2. צ-ג7+, מ-ד4!
- 3. ו7, צ-ז6+!
—מסע מאוד חשוב, כיוון שכנגד 3. ...צ-ו6, 4. צ-ה7 וזוכה.
- 4. מ-ו1, צ-ו6
- 5. צ-ב7, מ-ג6
ולבן יהיה חייב בסופו של דבר להקריב את הצריח שלו תמורת הרגלי השחור, או להשוות בשח נצחי.
אם לסיום זה לא היה דבר נוסף, הדוגמא לא היתה בעלת ערך רב, אבל יש עוד אפשרויות מאוד מעניינות. נניח שאחרי 1. ו6, צ-ד6, 2. ו7, שחור לא היה מבין ש-2. ...צ-ד8 הוא המסע היחיד לתיקו. הייתה מתקבלת אז העמדה הבאה:
| 8 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 1 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח |
כעת יהיו לנו שני מסעים נוספים לנסות: (א) צ-ז6+, או (ב) צ-ו6. הבה ונבחן אותם:
(א) 1. ...צ-ז6+
- 2. מ-ו3, צ-ו6+
- 3. מ-ה3, צ-ה6+
אם 3. ...ב3; 4. צ-ח5+ זוכה, כיוון שאם המלך נסוג לאחור, אז צ-ח6 (מרתק את הצריח השחור ומאפשר את הכתרת הרגלי ו'. המתרגם); ואם המלך הולך קדימה, אז צ-ח4+ ובעקבותיו צ-ו4 זוכה.
- 4. מ-ד3, צ-ו6
אם צ-ד6+, אז מ-ה4 זוכה.
- 5. צ-ח5+, המלך השחור נוסע;
- 6. צ-ח6 זוכה.
(ב) 1. ...צ-ו6
- 2. צ-ז7!, מ-ג4
אם 2. ...ב3; 3. צ-ז3 ולבן או מכה את הרגלי השחור או משחק 4. צ-ו3 ויוצא מזה עם סיום זוכה.
- 3. ח4, ב3
- 4. צ-ז4+, מסע עם המלך
- 5. צ-ז3.
לא משנה לאן שחור הסיע את המלך – או שלבן מכה את הרגלי או שהוא מסיע את הצריח ל-ו3, בהתאם לנסיבות, ומקבל סיום זוכה.
כעת, נחזור לעמדה שפתחנו בה את הדוגמא. נניח שאחרי 1. ו6, צ-ד6; 2. צ-ג7+, השחור לא היה מבחין ש-2. ...מ-ד4 היא הדרך היחידה לתיקו, וכתוצאה מכך היה משחק 2. ...מ-ב6 במקומו, היתה מתקבלת העמדה הבאה:
| 8 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 1 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח |
כעת, ההמשך הטוב ביותר יהיה:
- 1. ו7, צ-ז6+ (הטוב ביותר)
- 2. מ-ו1, צ-ו6
- 3. צ-ה7!, מ-ג5 (הטוב ביותר)
לבן איים צ-ה6+.
- 4. מ-ה2, ב3
הטוב ביותר. אם 4... מ-ג4; גם 5. ח4 וגם 5. מ-ה3 זוכים; המסע הנקוב-לאחרונה זוכה בקלות.
- 5. צ-ה3, ב2 (הטוב ביותר)
- 6. צ-ב3, צ:ו7
- 7. צ:ב2, צ-ח7
- 8. צ-ד2, צ:ח2
- 9. מ-ה3
| 8 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 1 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח |
העמדה שאליה הגענו זכויה ללבן, כיוון שישנן שתי שורות בין מלך היריב לרגלי והוא מנותק ממנו על ידי הצריח, ומלבד זאת, הרגלי יכול להתקדם לשורה הרביעית בטרם יוכל צריח היריב לפתוח באיומי שח על השורה. התנאי האחרון הזה חשוב ביותר, כיוון שאם, במקום העמדה שבדוגמא, הצריח השחור היה על ח8, והיה זה תור השחור, הוא יכול היה לכפות תיקו תוך מניעת התקדמות הרגלי, אם על ידי שחים תמידיים, ואם על ידי משחק צ-ו8 בזמן המתאים.
כעת, לאחר שהסברנו את הסיבות לכך שעמדה זו זכויה, אנו משאירים לתלמיד לעבוד על הפיתרון הנכון.
העובדה שמתוך סיום פשוט לכאורה הצלחנו לעבד מספר סיומים יוצאי דופן וסבוכים במיוחד, צריכה להספיק בכדי לצרוב במוחו של התלמיד את הנחיצות בהיכרות טובה עם כל סוגי הסיומים, ובמיוחד את הסיומים עם צריח ורגלים.