יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/ה/27

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

27. הסכנה שבעמדה בטוחה[עריכה]

דוגמא 58[עריכה]

הוכחה טובה לטענה הקודמת מוצגת בסיום הבא בין מרשל לקופצ'יק באחד ממשחקיהם באותה תחרות (הוואנה, 1913).

8 צריח לבן
7 pd}}}} רגלי שחור מלך שחור
6 רגלי שחור רגלי שחור
5 צריח שחור
4 מלך לבן
3 רגלי לבן רגלי לבן
2 רגלי לבן צריח שחור רגלי לבן
1 צריח לבן
א ב ג ד ה ו ז ח

ניכר שמרשל (הלבן) בקשיים גדולים בעמדה דלעיל. לא רק שהוא עומד לאבד רגלי, אלא עמדתו די חלשה. המיטב שהוא יכול לקוות לו הוא תיקו, אלא אם כן משהו בלתי צפוי לחלוטין יתרחש, דבר שאכן קרה. שום הסבר אינו יכול להינתן לאובדן המשחק של השחור, למעט שהוא היה כה בטוח ביתרונו עם רגלי עודף ומה שהוא החשיב כעמדה בטוחה, עד שנהיה חסר זהירות ביותר ולא שקל את הסכנה שלמעשה היתה קיימת. הבה ונראה כיצד זה התרחש.

1. ז4, צ:א2

הטעויות מתחילות. זו הראשונה שבהן. השחור רואה שהוא יכול ללכוד רגלי ללא כל סכנה, ואינו עוצר לחשוב אולי ישנו משהו טוב יותר. צ-ו2+ היה המסע הנכון. אם אז מ-ז3, צ:א2. אם לחלופין הלבן משחק מ-ה4, אז צ-ה5+ מלווה ב־צ:א2.

2. צ-ד1, צ-א4+

טעות מספר שתיים, והפעם רצינית עד כדי כמעט לעלות לו במשחק. המסע הראוי היה לשחק ו5 בכדי לשבור את רצף הרגלים הלבנים ובאותו הזמן לשחרר מקום עבור המלך השחור, המצוי למעשה בסכנה, כפי שנראה בקרוב.

3. צ-ד4, צ(א4)-א5

טעות מספר שלוש, והפעם גורלית. מסעו הטוב ביותר היה צ(ז5)-א5. אחרי המסע שבטקסט אין שום הגנה. משחקו של השחור אבוד. זה מראה כיצד אפילו סיום הנראה פשוט יש לשחק בתשומת לב. מעמדה מנצחת־למעשה השחור מוצא עצמו עם משחק אבוד, ולקח לזה רק שלושה מסעים.

4. צ(ד4)-ד8, צ-ז7

אם ...ו5; 5. צ-ח8+, מ-ז6; 6. צג-ז8+, מ-ו6; 7. צ:ח6+, צ-ז6; 8. ז5+, מ-ה7; 9. צח:ז6, ו7:ז6; 10. צ-ז7+, מ-ה8; 11. צ:ו6, וזוכה בקלות.

5. ח4, ח5
6. צ-ח8+, נכנע.

הסיבה גלויה לעין. אם 6...מ-ז6; 7. ז:ח5+, צ:ח5; 8. צ:ח5, מ:ח5; 9. צ-ח8+, מ-ז6; ח5×.