ילקוט שמעוני תורה עא

<< · ילקוט שמעוני · תורה · עא · >>

רמז עא קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה. תני: הלך בשדה בין לארכה בין לרחבה קנה עד מקום שהלך, שהיה ר' אליעזר אומר: הילוך קנה; וחכמים אומרים: לא קנה עד שיחזיק. מאי טעמא דרבי אליעזר? קום התהלך בה; ורבנן אמרי, משום חביבותיה דאברהם הוא דקאמר ליה הכי וכו'.

כשבא בלעם וראה את המדבר מלא ערלות של ישראל, אמר: מי יוכל לעמוד בזכות דם ברית מילה? זאת היא מכוסה בעפר, שנאמר: "מי מנה עפר יעקב". מכאן התקינו חכמים שיהיו מכסין את הערלה ואת הדם בעפר הארץ, שנמשלו לעפר שנאמר: ושמתי את זרעך כעפר הארץ. וכך היו ישראל מלין, עד שנחלקו לשתי ממלכות, אפרים מנעו מהם ברית מילה, ועמד אליהו זכור לטוב וקנא קנאה גדולה, "ויאמר קנא קנאתי". א"ל הקב"ה: לעולם אתה מקנא! קנאת בשטים על גלוי עריות, וקנאת כאן. חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך. מכאן התקינו חכמים להיות עושין מושב כבוד למלאך הברית, שנקרא אליהו ז"ל מלאך הברית שנאמר: "ומלאך הברית אשר אתם חפצים":

אברהם שאין כתיב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה, שנאמר: קום התהלך וגו'. יעקב שכתוב בו שמירת שבת: "ויחן את פני העיר", נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבעוד יום, ירש את העולם שלא במדה, שנאמר: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה":