ילקוט שמעוני על בראשית מג יד
אמר להם: הרי הדורון והרי הכסף והרי אחיכם; צריכיתון מילא אחרי? אמרין ליה: צלותך אנו בעין. אמר לון: ואי צלותי אתון בעין, ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש.
ואל שדי יתן לכם רחמים. "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה", אשר תיסרנו ה' אין כתיב כאן אלא יה. כזה שהוא נדון לפני הדיין והוא אומר יה. כך אבינו יעקב אומר, מי שעתיד לומר ליסורין די יאמר לצרותי די, ואל שדי יתן לכם רחמים. "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא", לעת מיצוי חשבון. משראה עקב אבינו שנתמצה בחשבון, התחיל שופך תחנונים, ואל שדי יתן לכם רחמים. ר' יהושע פתח קריא בגלות, ואל שדי יתן לכם רחמים, "ויתן אותם לרחמים". לפני האיש, זה הקב"ה, שנאמר: "ה' איש מלחמה". ושלח לכם את אחיכם, אלו עשרת השבטים. אחר, שבט יהודה, ובנימין. ואני כאשר שכלתי בחרבן ראשון, שכלתי בחרבן שני, לא אשכל עוד. דבר אחר: ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש, זה השלטון. ושלח לכם את אחיכם, זה יוסף. אחר זה (בנימין) שמעון. [בנימין] כמשמעו. ואני כאשר שכלתי מיוסף שכלתי משמעון ולא אשכל עוד.