לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני על בראשית מב לז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית. אמר לו: מה נשתנו בניך מבני? אמר להם יהודה: המתינו לזקן עד שתכלה פת מן הבית. וכיון שכלתה, אמר לו יהודה: אבא, אם הולך בנימין עמנו ספק נתפס ספק אינו נתפס, ואם אינו הולך עמנו כולנו מתים ברעב; מוטב שתניח את הספק ותתפוש את הודאי. אמר: מי ערב בו? אמר לו: "אנכי אערבנו". מיד שלחו עמהם. וכיון שנשא יוסף את עיניו וראה את בנימין, שמח, מפני שהיה דומה לאמו.