ילקוט שמעוני על בראשית לג יח

[עריכה]

ויבוא יעקב שלם. "בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע": אי שית אינון – קאימנא בהון, ואי שבע אינון – קאימנא בהון. ברעב פדך ממות, "כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ". ובמלחמה מידי חרב, "יש לאל ידי לעשות עמכם רע". בשוט לשון תחבא, קשה הלשון, שמי שבראו עשה לו מקום שיטמן בתוכה. לא תירא משוד כי יבוא, עשו ואלופיו. לשוד ולכפן תשחק, זה לבן, שהיה כפון על ממונו לשדדו. כי עם אבני השדה בריתך, ויקח מאבני המקום. וידעת כי שלום אהלך, מעשה ראובן ובלהה, מעשה יהודה ותמר. ופקדת נוך ולא תחטא, אבינו יעקב בן שמונים וארבעה שנים [היה] ולא ראה טיפת קרי מימיו. וידעת כי רב זרעך, לא נפטר אבינו יעקב מן העולם עד שראה שישים רבוא מבני בניו. תבוא בכלח אלי קבר, רבי יצחק אמר: תבוא בך לחלוחית. רבנן אמרי: תבוא בכלח, שאינו חסר כלום, שנאמר ויבוא יעקב.

"שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל", אמר לו הקב"ה: ויכלו לך? אמר לו: "גם לא יכלו לי". ויבוא יעקב שלם. "רבות רעות", זה עשו ואלופיו. "צדיק", זה אבינו יעקב. "ומכולם יצילנו ה'," ויבוא יעקב שלם. "ה' ישמר צאתך", "ויצא יעקב מבאר שבע". "ובואך", ויבוא יעקב שלם. "הזורעים בדמעה", זה יעקב שזרע את הברכות בדמעה, "אולי ימושני אבי". ברנה יקצורו, "ויתן לך האלהים מטל השמים". הלוך ילך, "וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם". ובכה, "וישא את קולו ויבך". נושא משך הזרע, שמשך זרעו. בוא יבוא ברנה נושא אלומותיו, אתא טעין עולמין ועולמיתא:

ויבוא יעקב שלם. אמר רב: שלם בגופו, שלם בממונו, ושלם בתורתו. ויחן את פני העיר, אמר רב: מטבע תיקן להן. ר' יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להן. לפי שכתוב: "והוא צולע על ירכו", ברם הכא שלם בגופו. לפי שכתוב: "ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו", ברם הכא שלם בבניו. ואף על גב דאמר ר' אבא: תשע שנים היה מכבד את עשו באותו דורון, ברם הכא שלם בממונו. ר' יוחנן אמר: אף שלם בתורתו; אבל יוסף שכח, "כי נשני אלהים את כל עמלי". ויחן את פני העיר, חנן את הפנים שבעיר, התחיל משלח להן דורונות. דבר אחר: התחיל מעמיד אטליסין ומכר בזול, הדא אמרה שצריך האדם להחזיק טובה למי שיש לו הנאה ממנו.

רבי שמעון בן יוחאי הוי טמון במערה שלש עשרה שנה הוא ובנו, והיו אוכלין חרובין של גידורא, עד שהעלה גופן חלודה. בסופיה נפיק יתיב על פומא דמערתא, חמא חד צייד צד צפורין. כד הוה שמע ברת קלא אמרה מן שמיא: דמוס, דמוס פסגא, וכד הוה שמע ברת קלא אמרה: ספקולא, הות מתצדא. אמר: צפור מבלעדי שמיא לא מתצד, על אחת כמה וכמה נפש דבר נש. נפק וחמא מיליא משדכן ונתבטלה הגזירה. אתון ואסחון בהדא בני דבית מוקד דטבריא. אמר ליה בריה: אבא, כל הדא טבתא עבדא לן טבריא ולא אנן מדכיין לה מן קטוליא? מה עבד? נסב תורמוסא, והוה קצרן תורמוסא ושדי קצוצותיה ומקלק בשוק, וכל אתר דהוה קטילא סליק, ואינון מדכין ונפקין, עד זמן דדכי יתה מן קטיליא. כל מקום שלא היתה שם טומאה, תורמסא עומדת, והוה מציין איזה מקום טומאה ואיזה מקום טהרה. חמתיה חד כותי עם דארעא, אמר: לית אנא אזיל ומשחק בהדין סבא דיהודאי. אית דאמרי: מן הדא שוקא דגרגינא, ואית דאמרי: מן הדין שוקא דסקאי. נסב קטיל וטמריה בשוקא דהוו מדכי. בצפרא אזל אמר להון: אמריתון דדכי בן יוחאי טבריא? אתון וחמון הדין קטילא. צפה רבי שמעון ברוח הקודש שהוא נתנו שם, אמר: גוזר אני על העליון שירד ועל התחתון שיעלה, והוה כן וסליק ושבת בביתיה. ועבר בהדין מגדלא דצבעיא. שמע קל דנקאי ספרא, אמר: לא אמריתון דדכי בר יוחאי לטבריא? אמרין: אשכחון חד קטילא. אמר: יבוא עלי אם אין בידי הלכות כשער ראשי על טבריא [שהיא טהורה], חוץ מזה וזה, ואתה לא היית במניין עמנו שנטהרה? פרצת גדרן של חכמים, עליך נאמר: "ופורץ גדר ישכנו נחש". מיד נעשה גל של עצמות. עבר בהדא בקעתא דבית נטופא, חמא חד בר נש קאים ומלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולא ספיחי שביעית הן? אמר ליה: ולא אתה הוא שהתרת? לא כך תנינן, ר' שמעון אומר: כל הספיחין אסורין חוץ מספיחי כרוב, שאין כיוצא בהן בירקות שדה? אמר ליה: והלא חברי חולקין עלי! פרצת גדרן של חכמים, ופורץ גדר ישכנו נחש, וכן הות ליה.

דבר אחר: ויחן את פני העיר, נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין לשבת מבעוד יום. הדא אמרה ששמר יעקב אבינו את השבת קודם שנתנה (לעיל ברמז ע"א):