ילקוט שמעוני על בראשית כג יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ילקוט שמעוני על בראשיתפרק כ"ג • פסוק י"ז | >>
א • ב • ג • ד • ו • ח • ט • י • יב • יג • טו • יז • יח • יט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ג, י"ז:

וַיָּ֣קׇם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכׇל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכׇל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃


ויקם שדה עפרון אשר במכפלה. מלמד דהות נפילה וקמת, דהות דבר אינש זעיר ואתעבדית דבר אינש רב. אשר במכפלה, מלמד שנכפלה בעיני כל אחד ואחד, שכל מי שקבור שם בטוח ששכרו כפול ומכופל. אמר ר' אבהו: שכפף הקב"ה קומתו של אדם הראשון וקברו בתוכה.

השדה והמערה אשר בו. תמן תנינן: המוכר שדהו צריך שיכתוב סימניה ומצריה, מן הכא: השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה:

המוכר את השדה מכר את החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה, ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי אלו כולן מכורין. בין כך ובין כך לא מכר חרוב המורכב וסדן השקמה, דאמר קרא: ויקם שדה עפרון וגו' [וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב], מי שצריך לגבול [סביב], יצאו אלו שאינן צריכין לגבול סביב; מכאן למיצרים מן התורה: