ילקוט שמעוני על בראשית כא טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ילקוט שמעוני על בראשיתפרק כ"א • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כז • ל • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"א, ט"ז:

וַתֵּ֩לֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃


ותלך ותשב לה מנגד. הכא את אמר: מנגד וכו' הרחק, ולהלן הוא אומר: "אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה במדה", הא למדנו נגד מנגד, הרחק מרחוק. דבר אחר: כמטחוי קשת, שני טוחים בקשת, מיל. אמר ר' ברכיה: כמטחת דברים כלפי בוראה. אמרה, אתמול אמרת לי: "הרבה ארבה את זרעך", ועכשיו הוא מת בצמא? הדא הוא דכתיב: "נודי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך", כאותה בעלת נוד. "הלא בספרתך", כשם שכתוב בספר שלך. "אל דמעתי אל תחרש", דמעתה של הגר לא החרשת, ולדמעתי תחריש? ואם תאמר: על ידי שהיתה גיורת היתה חביבה, אף אני כן, "כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי":