ילקוט שמעוני על בראשית יב טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ילקוט שמעוני על בראשיתפרק י"ב • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יז • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית י"ב, ט"ז:

וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ וַֽיְהִי־ל֤וֹ צֹאן־וּבָקָר֙ וַחֲמֹרִ֔ים וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַאֲתֹנֹ֖ת וּגְמַלִּֽים׃


לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה מרובה. לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר: ולאברם היטיב בעבורה. אמר להו רבא לבני מחוזא: אוקירו נשייכו כי היכי דתתעתרו: