ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרעב
השמים מספרים כבוד אל. רבי ברכיה בשם רבי שמעון בן לקיש מי שאין לו ראש בפני הבריות יש לו ראש בפני הקב"ה שנאמר וראש עפרות תבל. הים אין לו עינים בפני הבריות ויש לו עינים בפני הקב"ה הים ראה וינוס. הארץ אין לה אזנים בפני הבריות ויש לה אזנים לפני הקב"ה שנאמר ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה'. הים אין לו ידים ובפני הקב"ה יש לו ידים שנאמר זה הים גדול ורחב ידים, והארץ הנה היא רחבת ידים. שמים אין להם לב ובפני הקב"ה יש להם לב שנא' עד לב השמים, וכן הים שנאמר קפאו תהומות בלב ים. הארץ אין לה טבור וירכתים ולפני הקב"ה יושב על טבור הארץ והארץ לעולם עומדת, וקצתים מירכתי ארץ. הארץ אין לה פנה ולפני הקב"ה יש לה פה ותפתח הארץ את פינה, השמים יש להם פה השמים מספרים כבוד אל, אמר ישעיה רנו שמים כי עשה ה', א"ל אף אנו מקלסים השמים מספרים כבוד אל, א"ל משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו מדינות הרבה וכל אחת אומרת כך וכך זהב כך וכך כסף יש לו למלך וכך וכך עבדים, היה שם פקח אחד אמר ליה מנין אתם יודעין ואתם רחוקים ממנו אלא במדינה שהוא דר בה הוא נאה לומר עטרו ושבחו של מלך שיודעה מהו כבודו, כך אמר דוד אין הארץ ודריה יכולים לומר שבחו של הקב"ה ומי יוכל לומר שבחו של הקב"ה השמים והרקיע שנאמר השמיים מספרים כבוד אל, ואימתי הכל מקלסין אותו כשירומם קרנם של ישראל שנאמר הללו את ה' מן הארץ, אימתי וירם קרן לעמו (כתוב ברמז תר"ל וברמז תס"ה):
השמים מספרים. (מ) והלא הם במקומם ואינם זזים משם לעולם, אלא אע"פ שהכל שלו והכל מעשה ידיו אין שמחתו של הקב"ה אלא (מ) בזרעו של יעקב:
יום ליום יביע אומר. מה טיבן של שני ימים הללו, אלא זה יומו של משה שבשר יומו של יהושע שנא' היום הזה אחל תת פחדך, היכן מצינו שעמדה לו חמה למשה בשעה שעשה מלחמה עם עמלק שנאמר וידי משה כבדים וגו' עד בא השמש, וכי עד אותה שעה לא בא השמש, אלא מכאן שעמדה לו השמש, זה שאמר הכתוב יום ליום יביע אומר זה יומו של משה שבשר יומו של יהושעשנאמר ושים באזני יהושע, אמר ליה יהי רצון שתעמוד לך החמה כדרך שעמדה לי. דבר אחר יום ליום יביע אומר זו תורה נביאים וכתובים, אין אומר ואין דברים (מא) אלו הלכות, בכל הארץ יצא קום אללו בתי כנסיות ובתי מדרשות. ובקצה תבל מליהם זה ארץ ישראל שהיא תבלו של עולם. דבר אחר ובקצה תבל אלו ההגדות שמקדשין שמו של הקב"ה בהן. לשמש שם אהל בהם משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו אבנים טובות ומרגליות בתוך ביתו ובקשו בני מדינה לקנות ממנו בדמים בסתר. אמר להם איני נותן לכם אלא בפרהסיא, כך כשנתן הקב"ה תורה לישראל כתב לא מראש בסתר דברתי: