ילקוט שמעוני/שמות/רמז שעח
ויקחו אליך תניא קח לך משלך ויקחו אליך משל צבור דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר בין קח לך בין ויקחו משל צבור. אם כן מה תלמוד לומר קח לך כביכול משלך אני רוצה יותר משלהם. אבא חנן משום רבי אליעזר אומר כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. עד כאן לא פליגי אלא בקיחות דעלמא ועשיות דעלמא קיחות דעלמא קח לך סמים עשיות דעלמא עשה לך שתי חצוצרות אבל הכא פרושי קא מפרש דמשלך הוא. במלואים מכדי כתיב ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת למה לי שמע מינה קח לך משלך. ביום הכפורים מכדי כתיב בזאת יבוא אהרן אל הקדש וגו' ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו למה לי שמע מינה משלו:
ויקחו אליך שמן זית ולא שמן אגוזים ולא שמן צנונות אלא בשמן זית שהוא אורה לעולם. שמן זית זך למאור בנוהג שבעולם אדם אם יש לו שמן רע מדליקו בנר אבל היפה הוא נותנו בתבשיליו אבל בבית המקדש לא היו עושין כן אלא שמן זית זך היו נותנין למאור והשני היו נותנין למנחות אמר דוד כי אתה תאיר נרי ה'. דבר אחר ואתה תצוה לא בשביל שאני צריך אורה אלא בשביל להאיר לך. אמר ר' יוחנן העין הזו לבנה והשחור באמצע ומהיכן הוא צריך לראות לא מן הלבן ואינו כן אינו רואה אלא מתוך השחור ועל אור עיניך אין אתה יכול לעמוד (ואי אתה) [ואתה] מבקש לעמוד על דרכי כל כך למה שלא יטעה אותך לומר שמא צריך הוא אורה. אמר רבי אבין הלוי אתה מוצא מי שהוא מבקש לעשות לו חלונות עושה אותם רחבות מבפנים וצרות מבחוץ למה שיהו שואבות אור אבל של בית המקדש רחבות מבחוץ וצרות מבפנים למה שיהא האור יוצא מבית המקדש ומאיר לעולם. אמר הקב"ה האור יוצא מביתי ואיני צריך אורה ושמא תאמר למה צריך בשביל להאיר לנו שנאמר ויקחו אליך להעלות נר תמיד שיהא אורך לפני תדיר אמר דוד אור זרוע לצדיק וגו'. באהל מועד מחוץ לפרכת לא היתה המנורה צריכה להנתן אלא לפנים מן הפרכת אצל הארון והיא נתונה מחוץ לפרכת להודיעך שאינו צריך אורה ולמה אמר לך כדי לזכותך למאור. דבר אחר בנוהג שבעולם מלך בשר ודם עושה לו מטה ושלחן הוא נותן המנורה משמאלו אבל בבית המקדש אינו כן אלא המנורה היתה נתונה מימינו של שלחן להודיעך שאינו צריך אורה משלך. ולמה אמר לך להאיר לך לעולם הבא כשתבוא חשכה על אומות העולם שנאמר כי הנה החשך יכסה ארץ וגו'. דבר אחר אתה מוצא מי שנתון בחשך רואה מה שבאור ומי שנתון באור אינו רואה מה שבחשך אבל הקב"ה רואה מה שבחשך ומה שבאור אמר דניאל הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא וגו'. אמר רבי יהודה בר אלעאי השמש הזה נתון בתוך תיקו שנאמר לשמש שם אהל בהם ובתקופת תמוז הוא יוצא מתוך תיקו לבשל את הפירות ואין העולם יכול לעמוד בו למה שהוא קשה באורו אמר הקב"ה בבריה שלי אי אתה יכול להסתכל ואני צריך אור משלך אלא למה אמרתי לך להאיר לך לעולם הבא. דבר אחר אמרו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם אתה אומר לנו שנאיר לפניך אתה אורו של עולם כי אתה נרי ה' והאור דר אצלך שנאמר הוא גלא עמיקתא וגו' אמר להם הקב"ה לא שאני צריך לאורכם אלא להעלות אתכם בפני האומות. בהעלותך את הנרות שיהו אומרים ישראל מאירים למי שהוא מאיר לכלם משל למה הדבר דומה לפקח וסומא שהיו מהלכין בדרך אמר פקח לסומא בוא ואני מסמך אותך היה מסמכו ומהלך כיון שנכנסו לעיר ולבית אמר פקח לסומא צא והדליק את הנר אמר ליה הסומא בבקשה ממך כשהייתי בדרך אתה היית סומכני עד שנכנסנו לתוך הבית ואתה היית מלוה אותי ועכשיו אתה אומר לי צא והדליק לי את הנר אמר ליה פקח שלא תהא מחזיק לי טובה שהייתי מוליכך בדרך. כך הפקח זה הקב"ה עיני ה' [המה משוטטים] בכל הארץ וכתיב וה' הולך לפניהם יומם וכאן הוא אומר ויקחו אליך לא בשביל שאני צריך אלא בשביל להאיר לך. הברק הזה תולדת האש שלמעלה הוא והוא יוצא ומבהיק כל העולם ואני צריך אורה. בשר ודם מדליק נר מנר שמא יכול להדליק מתוך החשך אבל הקב"ה כתיב וחשך על פני תהום ויאמר אלהים יהי אור ואומר גם חשך לא יחשיך ממך וגו' אמר הקב"ה לישראל בעולם הזה הייתם זקוקים לאורו של בית המקדש אבל לעולם הבא בזכות של אותו הנר אביא לכם מלך המשיח שנמשל כנר שנאמר שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי ולא עוד אלא שאני עושה לכם אורה שכך אמר ישעיה והיה לך ה' לאור עולם:
תנן התם תקוע אלפא לשמן. אבא שאול אומר שניה לה רגב בעבר הירדן. כל הארצות היו כשרות אלא מכאן היו מביאין. [אין מביאין] לא מבית הזבלים ולא מבית השלחין ולא ממה שנזרע ביניהן ואם הביא כשר. ואין מביאין מן הגרגרין שנשרו במים ולא מן הכבושים ולא מן השלוקים ואם הביא פסול. שלשה זיתים הן ובהן שלשה שלשה שמנים. הזית הראשון מגרגרו בראש הזית כותש ונותן לתוך הסל ר' יהודה אומר סביבות הסל זה היה ראשון. טוען בקורה רבי יהודה אומר באבנים זה היה שני. חזר וטען זה היה שלישי. הראשון למנורה והשאר למנחות. והזית השני מגרגרו בראש הגג וכותש ונותן לתוך הסל רבי יהודה אומר סביבות הסל זה היה ראשון. טוען בקורה רבי יהודה אומר באבנים זה שני. חזר וטען זה שלישי. הראשון למנורה והשאר למנחות. שלישי עוטנו בבית הבד עד שילקה והעלהו ומנגבו בראש הגג כותש ונותן לתוך הסל רבי יהודה אומר סביבות הסל זה היה ראשון טוען בקורה ר' יהודה אומר באבנים זה היה שני חזר וטען זה היה שלישי. הראשון למנורה והשאר למנחות. הראשון שבראשון אין למעלה הימנו. השני שבראשון והראשון שבשני שוין. השלישי שבראשון והשני שבשני והראשון שבשלישי שוין. השלישי שבשני והשני שבשלישי שוין. השלישי שבשלישי אין למטה הימנו אף המנחות היה בדין שיטענו שמן זית זך ומה מנורה שאינה לאכילה טעונה שמן זית זך מנחות שהן לאכילה אינו דין שיטענו שמן זית זך תלמוד לומר זך כתית למאור ואין זך כתית למנחות. איבעיא להו מגרגרו תנן או מגלגלו תנן. תא שמע שמן זית מזיתו מכאן אמרו זית ראשון מגלגלו בראש הזית וכונסו לבית הבד וטוחנו ברחים ונותנו בסלין שמן היוצא ממנו זה היה ראשון. טעון בקורה שמן היוצא ממנו זה היה שני. פורק טוחן וטוען זה היה (ראשון) [שלישי] ראשון למנורה והשאר למנחות. וכן זית השני וזית השלישי עוטנו בבית הבד עד שילקה ומעלהו בראש הגג ועושה אותו כמין תמרה כדי שיזובו מימיו וכונסו לבית הבד וטוחנו ברחים ונותנו בסלין וכו'. רבי יהודה אומר לא היה טוחנו ברחים אלא כותשו במכתשת לא היה נותן בסליו אלא לתוך סביבות הסל. כותש מני רבי יהודה תוך הסל אתאן לרבנן האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא. תנו רבנן זך אין זך אלא נקי רבי יהודה אומר כתית אין כתית אלא כתוש. יכול יהא זה פסול למנחות תלמוד לומר ועשרון סלת בלול בשמן כתית רבע ההין אם כן מה תלמוד לומר למאור מפני החסכון. מאי חסכון אמר רבי אלעזר התורה חסה על ממונן של ישראל. ויקחו אליך אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אליך ולא לי לא לאורה אני צריך שלחן בצפון ומנורה בדרום לא לאכילה אני צריך ולא לאורה אני צריך ויעש לבית חלוני וגו'. מחוץ לפרכת העדות עדות היא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל ואם תאמר לאורה אני צריך והלא כל אותן ארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורי אלא עדות היא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדותה אמר רבא זה נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים. הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה שנאמר זית זך כתית למאור:
תני רמי בר חמא פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן במקדש משום שנאמר להעלות נר תמיד. הוא תני לה והוא אמר לה כדי שתהא שלהבת עולה מאליה ולא מחמת דבר אחר:
יערוך אותו אהרן ובניו מה תלמוד לומר לפי שנאמר אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות יכול יהא כהן אחד נכנס בשבע נרות תלמוד לומר יערוך אהרן ובניו הא כיצד אהרן ובניו אינן עורכין אלא אחד. לפי שנאמר יאירו שבעת הנרות שומע אני שיהא דולקים לעולם תלמוד לומר מערב עד בקר. אי מערב עד בקר יכול יכבם תלמוד לומר יאירו שבעת הנרות , הא כיצד יאירו שבעת הנרות מערב עד בקר. לפני ה' תמיד שיהא נר מערבי תדיר שממנו מדליק את המנורה בין הערבים:
מערב עד בקר תן לה מדתה שתהא דולקת והולכת מערב עד בקר. דבר אחר מערב עד בקר אין לך עבודה שכשרה מערב ועד בקר אלא זו בלבד ושערו חכמים שלשה ומחצה למנורה חצי לוג לכל נר ונר מאורתא ועד צפרא. איכא דאמרי מלמעלה למטה שעור אין עניות במקום עשירות ואיכא דאמרי ממטה למעלה שעור התורה חסה על ממונם של ישראל: