ילקוט שמעוני/שמות/רמז רצט
שנו רבותינו מעידים אנו את איש פלוני שהוא חייב מלקות ארבעים ונמצאו זוממין לוקין שמונים משום לא תענה ומשום ועשיתם לו כאשר זמם דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אין לוקין אלא ארבעים. ורבנן האי לא תענה ברעך מאי דרש ליה אזהרה לעדים זוממין. ור' מאיר אזהרה לעדים זוממין מנא ליה נפקא ליה מוהנשארים ישמעו ויראו. ורבנן ההוא מיבעיא ליה להכרזה. ור' מאיר הכרזה מישמעו ויראו נפקא. כיצד נתנו עשרת הדברות חמשה על לוח אחד וחמשה על לוח אחד. כתיב אנכי ה' אלקיך וכנגדו לא תרצח. מגיד הכתוב שכל מי שהוא שופך דמים מעלה עליו הכתוב כאלו ממעט בדמות. משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה והעמיד לו איקונות ועשו לו צלמים וטבעו מטבעות לאחר זמן כיפו איקונות שברו צלמותיו ופסלו מטבעותיו ומעטו בדמותו של מלך כך כל מי שהוא שופך דמים מעלה עליו הכתוב כאלו ממעט בדמות שנאמר שופך דם האדם וגו' וכתיב כי בצלם אלקים עשה את האדם. כתיב לא יהיה לך וכנגדו לא תנאף מגיד הכתוב שכל מי שהוא עובד עבודת אלילים מעלה עליו הכתוב כאלו מנאף מאחרי המקום שנאמר האשה המנאפת וגו' ויאמר ה' אלי עוד לך אהב אשה וגו'. כתיב לא תשא וכנגדו כתיב לא תגנוב מגיד הכתוב שכל מי שהוא גונב סופו לבוא לידי שבועת שוא שנאמר הגנוב רצוח ונאוף והשבע לשקר ואומר אלה וכחש ורצוח. כתיב זכור את יום השבת וכנגדו לא תענה מגיד הכתוב שכל מי שהוא מחלל שבת מעיד לפני הקב"ה שלא ברא עולמו לששה ימים ולא נח ביום השביעי וכל מי שהוא משמר את השבת מעיד לפני המקום שברא עולמו לששה ימים ונח בשביעי שנאמר אתם עדי נאם ה' ואני אל. כתיב כבד את אביך וכנגדו כתיב לא תחמוד מגיד הכתוב שכל מי שהוא חומד סוף שיהיה מוליד בן מקלל לאביו ומכבד שאינו אביו לכך נתנו עשרת הדברות חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה [וחכמים אומרים עשרה על זה ועשרה על זה] שנאמר את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם וגו' ואומר שני שדיך כשני עפרים ואומר ידיו גלילי זהב וגו' כתוב אחד אומר לא תחמוד וכתוב אחד אומר לא תתאוה כיצד יתקיימו שני כתובים הללו הרי זה אזהרה לעוקב אחר המנאף:
לא תחמוד בית רעך כלל, עבדו ואמתו שורו וחמורו פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. כשהוא אומר וכל אשר לרעך חזר וכלל. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט. מה הפרט מפורש דבר שהוא קונה ומקנה אף כל דבר שהוא קונה ומקנה. אי מה הפרט מפורש בנכסים המטלטלין שאין להן אחריות אף אין לי אלא נכסים המטלטלים שאין להם אחריות. כשהוא אומר במשנה תורה שדהו מה הפרט מפורש בדבר שהוא קונה ומקנה אף כל דבר שהוא קונה ומקנה. אי מה הפרט מפורש דבר שאי אפשר לבוא לרשותך אלא לרצון הבעלים אף אין לי אלא דבר שאי אפשר לבוא לרשותך אלא לרצון הבעלים יצא שאתה חומד בתו לבנך או בנו לבתך או אפילו חומד בדבור תלמוד לומר לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך מה להלן עד שיעשה מעשה אף כאן עד שיעשה מעשה:
וכל העם רואים את הקולות רבי יהודה אומר אדם מדבר עם חברו הוא שומע רגש קולו אבל אינו רואה מאורו וישראל שמעו קול של הקב"ה וראו את הקול יוצא מפי הגבורה בברקים ורעמים שנאמר וכל העם רואים את הקולות. רבי פנחס אומר כל אותו הדור ששמעו קולו של הקב"ה זכו להיות כמלאכי השרת ולא שלט בהן כל מין כנים ובמותם לא שלטה בהם רמה אשריהם בעולם הזה ולעולם הבא עליהם הכתוב אומר אשרי העם שככה לו: