ילקוט שמעוני/שמות/רמז רצח
כבד את אביך ואת אמך שומע אני בדברים תלמוד לומר כבד את ה' מהונך במאכל ובמשתה ובכסות נקיה. דבר אחר כבד את אביך ואת אמך למה נאמר לפי שנאמר איש איש אשר יקלל את אביו וגו' אין לי אלא איש אשה טומטום ואנדרוגינוס מנין תלמוד לומר כבד את אביך ואת אמך מכל מקום מה כבוד לא חלק בו בין איש לאשה טומטום ואנדרוגינוס אף מורא לא תחלוק בו בין איש לאשה טומטום ואנדרוגינוס דברי ר' ישמעאל. ר' יהודה בן בתירא אומר נאמר איש אמו ואביו תיראו ונאמר את שבתותי תשמרו וגו' מה שבת לא חלק בו בין איש לאישה טומטום ואנדרוגינוס אף מורא לא תחלוק בו בין איש לאשה טומטום ואנדרוגינוס. כבד את אביך יכול כל הקודם במקרא קודם במעשה תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו ששניהם שקולין זה כזה. למען יאריכון ימיך אם כבדתו יאריכון ימיך ואם לאו יקצרון ימיך, שדברי תורה נוטריקון שכן דברי תורה נדרשין מכלל הן לאו ומכלל לאו הן. על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך מכאן אמרו כל מצוה שמתן שכרה בצדה אין בית דין של מטה מוזהרין עליה:
רמי ליה רבא לרב נחמן תנן אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כבוד אב ואם וגמילות חסדים ובקור חולים והבאת שלום בין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כלם. בכבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך, בגמילות חסדים כתיב רודף צדקה וחסד וגו' בהבאת שלום כתיב בקש שלום ורדפהו אתיא רדיפה רדיפה בתלמוד תורה כתיב כי היא חייך ואורך ימיך. וליתני נמי שלוח הקן דכתיב למען ייטב לך והארכת ימים שלוח הקן טוב לשמים ואינו טוב לבריות וכתיב אמרו צדיק כי טוב טוב לשמים וטוב לבריות. כתיב אורח חיים פן תפלס אמר ר' אבא בר כהנא שלא תהא יושב ומשקל מצותיה של תורה ורואה איזה מצוה שכרה מרובה ועושה אותה. למה נעו מעגלותיה לא תדע מטולטלין אינון שבילי דאורייתא. תני רבי חייא משל למלך שהיה לו פרדס והכניס בו פועלין לא גלה להן שכר נטיעותיו של פרדס שאלו גלה להן היו רואין איזו נטיעה שכרה מרובה ונוטעין אותה ונמצא מלאכת הפרדס מקצתה בטלה ומקצתה קיימת. כך אלו גלה שכר המצות נמצאת תורה מקצתה בטלה ומקצתה קיימת. אמר ר' אחא בשם רבי אבא בר כהנא טלטל הקב"ה שכר עושי מצות בעולם הזה כדי שיהיו ישראל עושין אותו משלם. תני ר' שמעון בן יוחאי שתי מצות בתורה גלה הקב"ה מתן שכרן ואלו הן קלה שבקלות וחמורה שבחמורות. קלה שבקלות שלח תשלח את האם וגו' ומה דבר שהוא פריעת חוב כך דבר שהוא חסרון כיס וחסרון נפשות על אחת כמה וכמה. וכשם שמתן שכרן שוה כך פורענותן שוה שנאמר עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם עין שהלעיגה על כבוד אב ואם ובזה לא תקח האם על הבנים יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר. דין נקיר ודין אכיל, אמר הקב"ה יבוא עורב שהוא אכזרי על בניו וינקר אותה ואל יהנה ממנה, ויבוא נשר שהוא רחמני על בניו ויהנה מהם. ומנין לעורב שהוא אכזרי על בניו שנאמר מי יכין לעורב צידו ואומר לבני עורב אשר יקראו. כשהעורב מוליד ילדיו לבנים ואומר הזכר לנקבה עוף אחר בא עליך ומניחין אותן מה הקב"ה עושה מוציא מצואה שלהן יתושין ופורחין עליהן ואוכלין ומשם משחירין. ומנין שהנשר רחמני הוא שנאמר כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף. ומנין שהוא נהנה מהם שנאמר יפרוש כנפיו יקחהו. וכשם שעונשו מרובה כך שכרו מרובה שנאמר למען יאריכון ימיך. תניא רבי יעקב אומר אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחית המתים תלויה בה שנאמר למען יאריכון ימיך בעולם שכולו ארוך ולמען ייטב לך בעולם שכולו טוב. בשלוח הקן כתיב למען ייטב לך והארכת ימים הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח את האם ונטל את הבנים ובירידתו נפל ומת היכן הטבתו של זה והיכן אריכות ימיו של זה אלא למען ייטב לך לעולם שכולו טוב למען יאריכון ימיך בעולם שכולו ארוך. ודילמא לא הוי הכי, רבי יעקב מעשה חזא. והאמר רבא שלוחי מצוה אינן ניזוקין, התם סולם רעוע הוה דהוה קביע הזיקא ולא סמכינן אניסא דכתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני:
לא תרצח למה נאמר לפי שהוא אומר שופך דם האדם וגו' עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תרצח:
לא תנאף למה נאמר לפי שהוא אומר מות יומת הנואף והנואפת עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תנאף. תנא דבי רבי ישמעאל לא תנאף לא תהיה בך נאוף בין ביד בין ברגל. אמר ר' אלעזר מאי דכתיב ידיכם דמים מלאו אלו המנאפים ביד. לא תגנוב אזהרה לגונב נפשות מנין ר' יאשיה אומר מלא תגנוב. ר' יונתן אומר מלא ימכרו ממכרת עבד. ולא פליגי מר קא חשיב לאו דגנבה ומר קא חשיב לאו דמכירה. תניא לא תגנוב בגונב נפשות הכתוב מדבר או אינו אלא בגונב ממון אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בנפשות אף כאן בנפשות:
לא תגנוב למה נאמר לפי שהוא אומר וגונב איש ומכרו עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תגנוב הרי זה אזהרה לגונב נפש צא ולמד משלש עשרה מדות וכו'. ועוד אמר רבי שלש מצות נאמרו בענין שתים מפורשות ואחת סתומה. נלמד סתומה ממפורשות מה מפורשות מצות שחייבין עליהן מיתת בית דין אף סתומה מצוה שחייבין עליה מיתת בית דין:
לא תענה למה נאמר לפי שהוא אומר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תענה: